יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער יראת שמים (ג)

השער העשרים ושמונה – שער יראת שמים

מאחר ויראה מעולה זו, שירא מגדולת ה', היא דבר עמוק מאוד מאוד לבני אדם להבין, כי דרך בני אדם שלא יעשו מעשיהם אם לא יקוו שיהיה להם רווח או הרחקת נזק מעליהם, ואם אין אחד מאלו אז המעשה אצלם הבל וריק, וקשה מאד להשיג את הדרגה הזו של היראה, לכן התירו לעשות המצוות ליראת העונש ולתקוות הגמול.

על כן תמצא בתורה ברכות וקללות להפחיד לב הקורא כדי שיתעורר לבו, כמו שעושים לנער עבור שהוא קטן בחכמה, לעורר לבו ליתן לו אגוזים ופירות. ונמצא שהנער אינו לומד לכבוד התורה, כי אינו יודע ערכה ואינו יודע בלימודו טובה, אלא חושב הלימוד עמל ויגיעה, והוא עמל ולומד כדי להשיג הפירות, אבל אם היו מבטיחים לנער קטן לאמר לו: תלמד תורה ואתן לך בית יפה, או שתהיה מלך, לא ילמד בעבור זאת, כי יותר יתעורר לב הנער עבור פרי אחד ממה שיתעורר עבור כל אלה, כי אין לבו מבין במעלת הדברים הללו. וכך האדם מתעורר יותר בברכות וקללות שהוא מרגיש בהם, מאשר ביראה שהיא מחמת מציאות וגדולת ה' יתברך. וענין זה צריך בינה והבחנה גדולה.

 

"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (משלי ב כ)