יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

תועליות הרלב"ג, ספר יהושע (ז)

והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו

 

֍            ֍            ֍

 

א. לפרסם עוצם השגחת ה' על ישראל, ושכבר קיים מה שנשבע לאבותינו ולזרעם, שיתן להם את הארץ, ולכן הזכיר הכתוב גם את מה שירשו מהארץ על ידי משה רבינו, וגם את מה שירשו על ידי יהושע בן נון, והמלכים הרבים אשר נפלו בידם:

ב. ללמדנו שראוי לכל אדם שלא יקצר מלעשות מה שבידו מעשיית הטוב בחייו, הלא תראה כי יהושע – על אף שלא יכול להשלים ירושת הארץ לישראל – לא נמנע מלעשות מה שהיה אפשר לו מעשיית הטוב, והוא הפלת הארץ בנחלה לשבטים, כי בזה היתה תועלת, כיון שהוא היה נביא, ולא תושלם חלוקת הארץ בשלמות למי שאינו נביא, כי על פי ה' היתה. ועוד תועלת היתה בכך, שאם היו חולקים רק את חלק הארץ שכבר כבשו בחייו, היו ישראל מתעצלים בירושת הנשאר מהארץ, כי היו חושבים שכל מה שיכבשו יתחלק בין כולם, ואם לא היו קמים כולם למלחמה, לא היה שום שבט קם לבדו להלחם. אך כאשר ידע כל שבט מהו החלק המגיע לו, יזדרז לכבוש את חלק הארץ ההיא, ואם יוצרך לעזרה, יבקשנה משאר השבטים, ויבטיח להם שהוא יעזור להם בשעת הצורך, וכמו שעשו יהודה ושמעון, כמסופר בתחילת ספר שופטים.

ג. מה שהזכיר הכתוב את חלקו של כל שבט ושבט מהארץ, היתה בכך תועלת להצילם מהקטטה והמריבה, אם ברוב הימים תפול מחלוקת ביניהם בענין הארץ, כיון שהוזכרו פרטי נחלותיהם בפסוקים אלו, יהיה הדבר לתועלת להצילם מקטטה.

ד. להזכיר קיום מה שייעד השם יתברך לכלב, באשר מלא אחרי ה' ולא הלך בעצת שאר המרגלים, שהארץ אשר דרכה רגלו בה תהיה לו לנחלה ולבניו:

ה. להודיע שכבר נתקיים ייעוד השם יתברך בשבט שמעון ולוי, במה שאמר יעקב אבינו 'אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל', כי כבר היו נחלותיהם מפוזרות בארץ ישראל.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)