יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות קרבן פסח, פרק שלישי, ט

ט) חמשה שנתערבו עורות פסחיהן, ונמצאת יבלת בעור אחד מהן, הרי שהיה אחד הקרבנות בעל מום ופסול, ואין ידוע איזה מהם, ולכן כולם יצאו לבית השריפה. ואם נתערבו קודם זריקת דמן, חייבין בפסח שני. נתערבו אחר זריקה, פטורין מלעשות פסח שני, שאם הקריבו פסח שני, נמצא שזה שקרב בראשון קרבן כשר, מביא עתה חולין לעזרה. וגם אם נמנו כולן על פסח אחד, ואז אין אותו פסח נחשב חולין בעזרה, שהרי חלק מהמנויים בודאי חייבים בהבאתו, מכל מקום אין הדבר מועיל, שהרי נמצא נשחט שלא למחוייב בהבאתו, ואף שכולם מנויים עליו, מכל מקום כיון שאין כולם חייבים בו, הרי זה כמי שנשחט שלא למנוייו. וגם אם התנה כל אחד מהן ואמר, אם אינו פסח יהיה שלמים, אין הדבר מועיל, שהרי דם הפסח בשפיכה על קיר המזבח, ודם השלמים בזריקה, והניתנין בזריקה אל יתנם בשפיכה לכתחילה, לפיכך כולם פטורין מפסח שני.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".