יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת כריתות, פרק ו, משנה ו

משנה ו: הַמַּפְרִישׁ שְׁתֵּי סְלָעִים לְאָשָׁם וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם, אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים, יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָּה. לָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְחֻלִּין, אֶחָד יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים וְאֶחָד יָפֶה עֲשָׂרָה זוּז, הַיָּפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ. אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחֻלִּין, אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים, יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחֻמְשָׁהּ:

משנה ו: נאמר בתורה (ויקרא ה טו) 'נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם', ומכך שנאמר 'כסף שקלים' למדו חכמים שהמביא אשם צריך לקנות איל בשתי סלעים: הַמַּפְרִישׁ שְׁתֵּי סְלָעִים לְקניית קרבן אָשָׁם, ונמכרו האילים באותו זמן בזול, וְלָקַח [-וקנה] בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם, אִם בשעה שבא להתכפר התייקרו האילים, והָיָה אֶחָד מֵהֶן לבדו יָפֶה [-שוה] שְׁתֵּי סְלָעִים, יִקְרַב אותו איל לַאֲשָׁמוֹ, וְהאיל הַשֵּׁנִי אינו יוצא לחולין מעצמו, אלא יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב – עד שיפול בו מום, וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה – לקניית קרבנות נדבה, בזמן שאין קרבנות אחרים להקריב על גבי המזבח.

אם לאחר שהפריש שתי סלעים לקניית אשם, מעל באותם סלעים ולָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְחֻלִּין, וכיון שמעל בהקדש התחייב עתה אשם נוסף, והוא אשם מעילות, וכן התחייב לשלם להקדש את שתי הסלעים שמעל בהם ויצאו לחולין במעילתו, ולהוסיף עליהם חומש, וכיון שכל סלע הוא ארבעה זוזים, והחומש הוא זוז אחד [כיון ש'חומש' לענין זה הוא רבע מהקרן, שהוא חמישית מהקרן והחומש יחד], נמצא שהוא חייב על שתי הסלעים וחומשיהם עשרה זוזים, ושני אילים לאשם [אחד לאשם הקודם, ואחד לאשם מעילות], והיה איל אֶחָד יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים, וְאֶחָד יָפֶה עֲשָׂרָה זוּז, אותו איל הַיָּפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים, יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ – עבור האשם הראשון שהתחייב בו, וְהאיל הַשֵּׁנִי, ששוה עשרה זוז, ינתן להקדש לִמְעִילָתוֹ, תמורת הקרן והחומש שהתחייב כשמעל השתי הסלעים, ומלבד זאת יביא איל לאשם בשתי סלעים, על מעילתו.

אם השתמש בשתי הסלעים הללו לקניית שני אילים, אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחֻלִּין, נמצא שמעל בסלע אחד בכך שקנה בו איל לחולין, אִם התייקרו האילים, והָיָה עתה האיל שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים, יִקְרַב אותו איל לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי, שגם הוא שוה שתי סלעים, יקרב כאשם לִמְעִילָתוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ להקדש סֶלַע וְחֻמְשָׁהּ, כדין המועל בהקדש, שמשלם את דמי המעילה ומוסיף חומש.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)