יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצות הלואה, פרק ה, ד-ה

ד. דין זה, שיש להקדים את ההלואה לישראל על פני ההלואה לגוי, הוא רק כששניהם באים יחד לבקש הלואה, אבל אם בא הגוי לבדו, מותר להלוותו, ואינו צריך לחשוש שמא אחר כך יבוא ישראל לבקש הלואה ולא יהיה לו ממון להלוותו. אבל אם יודע שישראל יבא לבקש ממנו הלואה, ימנע מלהלוות לגוי.

ה. כפי שהתבאר לעיל, יש להקדים את ההלואה לישראל על פני ההלואה לגוי אפילו כשהגוי נותן ריבית, ובאופן שהריבית מועטת, לדברי הכל יש להקדים את הישראל. אך במקום שהרווח מהריבית של הגוי הוא רווח מרובה, יש אומרים שרשאי להקדים את הגוי ולהלוות לו בריבית.

 

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ" (מיכה ו ח)