יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצות הלואה, פרק ו, ב

ב. שני עניים המבקשים הלואה מהאדם, ואחד מהם הוא קרובו והאחר אינו קרובו, או שהאחד מעירו והאחר מעיר אחרת, יש להקדים את הקרוב או את הגר בעירו, שנאמר 'את העני עמך', ומי שהוא קרובו או מעירו נחשב 'עמך' ומצוה להקדימו.

ו'עני עירו' נחשב כל מי ששהה בה שנים עשר חודשים, או שקנה שם דירה, או שדעתו להשתקע שם. ושכניו של האדם קודמים לשאר בני העיר.

 

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ" (מיכה ו ח)