יג נִ֭שְׁכַּחְתִּי כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב הָ֝יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד׃ יד כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי ׀ דִּבַּ֥ת רַבִּים֮ מָג֪וֹר מִסָּ֫בִ֥יב בְּהִוָּֽסְדָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ׃ טו וַֽאֲנִ֤י ׀ עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהוָ֑ה אָ֝מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה׃
֍ ֍ ֍
(יג) ובאותו זמן נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, הגם שהייתי חי, והָיִיתִי בעיניהם כִּכְלִי אֹבֵד – כלי המעותד לאבדון וכליה.
(יד) ואמנם אף שנשכחתי מלב ידידי, הרי צוררי לא שכחו אותי, כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים – כי בשעה שהם מתייעצים ביניהם למוסרני ביד שאול, הרי הם מוציאים דיבה על רבים שהם כביכול מסייעים לי להסתתר, כמו שאמרו על אנשי נוב עיר הכהנים ומחמת כן הרגו את כולם, ועל ידי זה הם מטילים מָגוֹר – פחד מִסָּבִיב, כי כל אחד פוחד שמא יאמרו שהוא מסתיר את דוד ויענישוהו על כך, ומתוך כך כולם ממהרים להודיע היכן נמצא דוד, בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי – את כל זה הם עושים כאשר הם מתכנסים להתייעץ כיצד להסגירני ביד שאול, ועל ידי הפחד שהם מטילים על כל העם, לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ, כי לא יִמָּצֵא מי שיסכים להסתירני.
(טו) וַאֲנִי, הגם שאין לי שום מכיר ומושיע, עָלֶיךָ בָטַחְתִּי, יְיָ. אָמַרְתִּי, הרי אֱלֹהַי אָתָּה, המשגיח עלי ומושיע אותי.
