כב רָאִ֣יתָה יְ֭הוָה אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃ כג הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי׃ כד שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃ כה אַל־יֹֽאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹֽ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃
֍ ֍ ֍
(כב) וכיון שהם אמרו שראו בעצמם דברי שקר אלו, ואין לי ראיה נגד דבריהם, הרי רָאִיתָה יְיָ את האמת, שלא עשיתי את הדברים שאמרו עלי, ולכן אַל תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי, אלא תודיע את האמת, והודעה זו תהיה על ידי שאַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, ותריב את ריבי, ועל ידי זה יוודע לכל כי האמת איתי.
(כג) וכנגד מה שאמרו ששמעו את הדברים מאנשים שכבר מתו, אומר בדרך מליצה, הָעִירָה וְהָקִיצָה את המתים הללו מקבריהם, שיבואו לְמִשְׁפָּטִי להעיד את האמת. וכנגד מה שטענו שהם עצמם ראו את הדברים שאמרו עלי, עמוד אתה אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי, נגד עדי שקר אלו.
(כד) שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְיָ אֱלֹהָי, ועל ידי שתוציא את משפטי לצדק וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי אותם אויבי שקר [שהזכיר בפסוק י"ט] שהם שמחים ברעתי.
(כה) ואותם שרצו להשפיל את כבודי, אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח [-לשון שמחה] נַפְשֵׁנוּ. ואותם שרצו להורגי, אַל יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ – כאילו בלענו והמתנו אותו.
