ט וְנֶֽהֶפְכ֤וּ נְחָלֶ֨יהָ֙ לְזֶ֔פֶת וַֽעֲפָרָ֖הּ לְגָפְרִ֑ית וְהָֽיְתָ֣ה אַרְצָ֔הּ לְזֶ֖פֶת בֹּֽעֵרָֽה׃ י לַ֤יְלָה וְיוֹמָם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה לְעוֹלָ֖ם יַֽעֲלֶ֣ה עֲשָׁנָ֑הּ מִדּ֤וֹר לָדוֹר֙ תֶּֽחֱרָ֔ב לְנֵ֣צַח נְצָחִ֔ים אֵ֥ין עֹבֵ֖ר בָּֽהּ׃ יא וִֽירֵשׁ֨וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפּ֔וֹד וְיַנְשׁ֥וֹף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־תֹ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ׃
֍֍֍
(ט) מתאר עתה הנביא את החורבן שיהיה בארץ אדום, וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ -נחלי המים שבה] לְזֶפֶת, וַעֲפָרָהּ יהיה לְגָפְרִית, המתלקח בקלות, וְהָיְתָה כל אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה.
(י) לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה האש, בשונה מאש העשויה לבישול, הכבויה בלילה. ובשונה מאש העשויה להאיר, הכבויה ביום, כי תכליתה של אש זו תהיה לכך שלְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ, ולא יבוא דור שיבנה את המקום מחדש, אלא מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב, ואף לא יהיה מי שיעלה על ליבו לבנותה, כי לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.
(יא) וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד, שהם עופות השוכנים רק במדבר, להם תהיה ארץ אדום לירושת נחלה, וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב, המצויים גם בישוב וגם במדבר, יִשְׁכְּנוּ בָהּ לפעמים, ומצייר במליצתו כאילו עופות המדבר שיירשו את הארץ יבנו אותה מחדש על פי דרכם, ולצורך כך ישתמשו בקו מדידה ואבני יסוד של תוהו ובוהו, וְנָטָה עָלֶיהָ הבונה אותה קַו תֹהוּ, למדידת אורכה ורוחבה, וְאַבְנֵי בֹהוּ לייסדה עליהם.
