יום שני
כ"ג תמוז התשפ"ד
יום שני
כ"ג תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 207, ספר ישעיהו, פרק לו, ז-י

ז וְכִֽי־תֹאמַ֣ר אֵלַ֔י אֶל־ה֥' אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֨הוּ֙ אֶת־בָּֽמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵ֛י הַמִּזְבֵּ֥חַ הַזֶּ֖ה תִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ ח וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹֽכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃ ט וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְּטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָֽרָשִֽׁים׃ י וְעַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י ה֔' עָלִ֛יתִי עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְהַשְׁחִיתָ֑הּ ה֙' אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה אֶל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃

 

֍֍֍

 

(ז) לאחר שהוכיח רבשקה שאין לחזקיהו לסמוך על מלכות מצרים, ממשיך ואומר כלפיו, וְכִי תֹאמַר אֵלַי, אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ, שיושיע אתכם מחמת צדקותכם, הֲלוֹא הוּא האל אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו שהיו בכל מקום, וַיֹּאמֶר חזקיהו לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, רק לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה, שבבית המקדש בירושלים, תִּשְׁתַּחֲווּ, ובאמת חזקיהו עשה בכך כדין, שהרי לאחר שנבנה בית המקדש נאסר להקריב קרבנות בבמות, אלא שרבשקה אמר את הדברים כביכול היה בכך פחיתות כבוד כלפי ה', שביטל חזקיהו את במותיו לתועלת עצמו, שיצטרכו הכל לעלות לבית המקדש שבירושלים, בירת מלכות יהודה.

(ח) וְעַתָּה, אם אתה אכן בוטח על מצרים, הלא הם יתנו לך רק רכב ופרשים, ואתה תצטרך למצוא רוכבים עליהם, ואם כן, הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֶתְּנָה לְךָ אני אַלְפַּיִם סוּסִים, ונראה אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם, וכיון שלא תוכל למצוא אפילו אלפיים רוכבים, כיצד אתה סומך על מצרים.

(ט) וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת (-שר) אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים, שאפילו הקטן שבהם ממונה על אלפי חיילים, וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים, בזמן שאין לך אפילו אלפיים רוכבים לתת עליהם.

(י) וכנגד הצד שאתה בוטח בה', אומר לו, וְעַתָּה, הֲמִבַּלְעֲדֵי ה' עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ, בתמיהה, והלא מאחר וחזקיהו זלזל בכבוד ה' בכך שהסיר את הבמות, הרי זה כאילו ה' אָמַר אֵלַי עֲלֵה אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ, וכאילו באתי בפקודתו, להגן על כבודו.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)