יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 306, ספר איוב, פרק מ, יט-כב

 

יט ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־אֵ֑ל הָֽ֝עֹשׂ֗וֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃ כ כִּי־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ל֑וֹ וְֽכָל־חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַֽׂחֲקוּ־שָֽׁם׃ כא תַּֽחַת־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃ כב יְסֻכֻּ֣הוּ צֶֽאֱלִ֣ים צִֽלְל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃

 

֍             ֍              ֍

 

(יט) וכיון שמצייר עתה במליצתו שאיוב יהיה במקום האל, להכחיד את כל הבריות הגדולות והחזקות, אם כן צריך להתחיל זאת ב'בהמות', הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל – בו יתחיל האל את כליון בריותיו, עד אשר הָעֹשׂוֹ – האל שעשאו הוא זה שיַגֵּשׁ חַרְבּוֹ להורגו.

(כ) וממשיך לתאר את הרווח שיהיה בכך שיהרגו את אותו 'בהמות', כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ – כי על ידי זה ההרים יביאו את היבול והתבואה לה', וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם, כי כל זמן שהוא חי הרי הוא אוכל ומשחית את כל יבול ההרים, וחיות השדה פוחדות ממנו ואינן משחקות שם.

(כא) תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב – ולאחר מותו ישכיבו את גופו במקום מוצל, בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.

(כב) יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ – הצללים יכסו את ה'צל' שלו, כלומר, את נבלתו, שהיא כמו צל שנשאר ממנו לאחר שנהרג, יְסֻבּוּהוּ – יסובבו ויקיפו אותו עַרְבֵי נָחַל, עד שלא ייראה לשום בריה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)