כ וְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֤י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט׃ כא אֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָֽרְשָׁעִֽים׃
֍֍֍
(כ) אבל לעומת זאת, וְהָרְשָׁעִים שאינם שבים בתשובה, כַּיָּם נִגְרָשׁ – סוער ורוגש תמיד מהרוחות, כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וכך נפש הרשע מעלה לו תמיד ציורים ומחשבות רעות שהשתרשו בליבו מחמת רוב חטאיו, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט, ומתוך כך נעכרים מי הים הצלולים ברפש וטיט, כך תאוותיהם המקולקלות ותכונותיהם הרעות של הרשעים מעכירות את דעתם ושכלם הצלולים, ואינם יכולים להשיג שקט ושלוה נפשיים.
(כא) ולכן, אֵין שָׁלוֹם, אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים, כי כשם שאין שלום ברוחם להפסיק לחטוא, כך לא יהיה שלום בכל אשר להם.
