יָכוֹל הָאָדָם לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה לַה' וְאֶת הַיִּרְאָה מֵה' מִכָּל דָּבָר גַּשְׁמִי וְכַדּוֹמֶה, כְּגוֹן אִם אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה דָּבָר שֶׁעָרֵב לְחִכּוֹ, וְתִתְעַנֵּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשׁוֹ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ טִיּוּלִים, וּשְׁמִיעַת קוֹל עָרֵב, וּשְׁאָר הַנָּאוֹת הַגּוּף, וְכֵן בְּעֵת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם רֶוַח מָמוֹן שֶׁהוּא נֶהֱנָה מִכָּךְ בְּיוֹתֵר, יִתֵּן אֶל לִבּוֹ וְיַחְשֹׁב, אִם כָּךְ אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהוּא כָּלֶה וְאוֹבֵד הֶבֶל וָרִיק, אֲשֶׁר בִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבַד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לִי לֶאֱהֹב אֶת הַבּוֹרֵא, שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הָאַהֲבוֹת וְהַהֲנָאוֹת, וּמִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים וְכָל הַתַּעֲנוּגִים. וְיַבְרִיחַ דַּעְתּוֹ מֵאַהֲבַת הַדָּבָר הַגַּשְׁמִי וְיִדְבַּק בְּאַהֲבַת קוֹנוֹ, וְכָךְ יֹאמַר הָעֶבֶד, "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי", "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים".
וְכֵן כְּשֶׁיִּירָא וְיִפְחַד מֵאֵיזֶה דָּבָר הַבָּא מִמִּקְרֵי הַזְּמַן, יִתֵּן אֶל לִבּוֹ וְיֹאמַר, מַה לִי לִירָא מִדָּבָר זֶה אֲשֶׁר לְהֶבֶל דָּמָה, יוֹתֵר טוֹב לִי אִם אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא. וְתֵכֶף יַחְלִיף אֶת יִרְאָתוֹ וְיָמִיר אוֹתָהּ רַע בְּטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה יְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב.