יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד
יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

(101) הלכות רכילות, כלל ז, ב

ב. אסור לספר רכילות על שום אדם מישראל, וכל שכן שאסור לספר על תלמיד חכם, מכמה טעמים: א) בדרך כלל התלמיד חכם נוהג כדין, ונמצא שזו רכילות של שקר, החמורה יותר. ב) מחמת הרכילות הוא גורם לאנשים להתרחק מתלמידי חכמים, הפוך מרצון התורה. ג) בני אדם נפגעים וכועסים יותר כשהם שומעים שתלמיד חכם גינה אותם או גרם להם עוול, ומתעוררת בכך שנאה גדולה יותר.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ב. אסור לספר רכילות אף על עם הארץ, שהרי שאמרה התורה 'לא תלך רכיל בעמיך', וגם הוא בכלל 'עַמֶּיךָ'. ואף אם האדם רואה בבירור שעם הארץ גינה אדם אחר שלא בפניו, והצדק עם אותו אדם, מכל מקום אסור לו לספר זאת לאותו אדם, שהרי כבר התבאר שאיסור רכילות הוא אף בדבר אמת. וכל שכן שאסור לספר רכילות על תלמיד חכם, שעוון זה גדול ועצום מכמה טעמים: א. שהרי בדרך כלל תלמיד חכם אין בו גנאי ואינו עושה רעה לאחר בחינם, ומסתבר שנהג כדין, ואם כן המרכל עליו מספר רכילות של שקר, שהיא חמורה יותר מרכילות של אמת. ב. שהרי ציותה התורה להתדבק בתלמיד חכם, לאכול ולשתות עמו, לעשות עמו סחורה, ולנהוג בו כבוד גדול, וקל וחומר שלא לעורר עליו מחלוקות, שזה גורם שלא יתדבקו בו. ג. שהרי בני אדם נפגעים וכועסים יותר כשהם שומעים שתלמיד חכם דיבר בגנותם, או עשה להם עוול, יותר מאשר כשעם הארץ עשה להם כן, וממילא בסיפור זה תתעורר בלב השומע שנאה גדולה לתלמיד חכם, ובפרט אם מספר כן על הרב שבעיר וכדומה, שיוצאים מדבר זה קלקולים גדולים.

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)