אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִהְיוֹת מְחַשֵּׁב שְׂכַר מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בָּהּ נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, כִּי יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁלֹּא יְהֵא הָאָדָם אוֹהֵב אֶת הַכֶּסֶף יוֹתֵר מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא. וְכָל הַמֵּנִיחַ עֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וְנִמְנָע מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ בְּאֵיזוֹ מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ מִפְּנֵי סִבַּת דְּבַר מַה, נִמְצָא שֶׁאוֹהֵב אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר יוֹתֵר מִן הַבּוֹרֵא, וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. וּבְכָל מַה שֶׁעוֹסֵק מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, יַחְשֹׁב עַל הַתַּכְלִית שֶׁעוֹסֵק בְּאוֹתוֹ דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵזֶר לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, עַל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ", זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, כִּי מִתּוֹךְ כָּךְ לֹא יֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה, וְיִשְׁקוֹל בַּפֶּלֶס כָּל מַעֲשָׂיו בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה, וְנִמְצָא שֶׁכָּל יָמָיו עוֹסֵק רַק עֲבוּר הַתּוֹרָה.