יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

143. דיני תערובות, טז-יז

טז. לענין זה [של העברת טעם מחתיכה לחתיכה בלי רוטב] אין צורך לחוש על כל דבר שמא הוא שמן [כלומר, יש בו שומן], אלא אם החכם המורה מבין שאין האיסור שמן, אינו עובר ואינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב.

יז. בפוסקים מבואר שחָלב נחשב שָמן לענין שמעביר טעם לכל החתיכה אבל לא לענין שמעביר טעם בבלוע בלי רוטב. כלומר, אם חלב חם נשפך על חתיכת בשר חמה כל הבשר נאסר, וכן אם נשפך על מאכל פרווה יבש חם נעשה כולו חלבי, אבל אם נבלע טעם חלב במאכל פרווה אין הבלוע יוצא לחתיכה אחרת בלא רוטב.

כיום יש חלב דל שומן [בחלב פרה לפני עיבוד יש בערך 3.5% שומן] ומצד שני יש מוצרי חלב מלאים בשומן, ולכן מוצרים שמנים [כמו חלק מהגבינות הצהובות וחמאה] עוברים אפילו מחתיכה לחתיכה בלי רוטב בין לשלחן ערוך ובין לרמ"א ובודאי שמעבירים טעם לכל הבשר שנגע בהם, ומוצרים כחושים [כמו חלב וחלק מהגבינות] לשלחן ערוך נחשבים כחושים ואינם מעבירים טעם אפילו לבשר שנגע בהם יותר מכדי נטילה, ולרמ"א אין אנו בקיאים מהו כחוש ומהו שמן ולכן תמיד מחמירים שמעבירים טעם לכל הבשר שנוגע בהם אבל אינם מעבירים טעם מחתיכה לחתיכה אחרת [אלא אם כן הרב ששאלו אותו מכריע על מוצר חלב מסוים שהוא ודאי כחוש].

© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.