יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

149. דיני תערובות, כג-כד

כג. אם הניח חלות על מכסה של קדירה בשרית שמתבשל בה בשר, החלות נעשות בשריות לגמרי, ולא רק בשיעור כדי קליפה.

כד. קדירה שיש בה חלב רותח, שנגעה בקדירה שיש בה בשר רותח, אין הקדירות ותכולתם נאסרות כלל, אלא אם כן היה מבחוץ הרבה רטיבות ממים או כל משקה אחר (ובדרך כלל לא שייך שתהיה כל כך הרבה רטיבות מהצד החיצוני של דופן הכלי), מפני שאין כלי מעביר טעם לכלי אחר בלי רוטב ביניהם. (אבל לכתחילה יש להיזהר שלא יגעו זה בזה אפילו כששניהם יבשים לגמרי מבחוץ).

ולכן, אם הניח קדירה בשרית על שיש חלבי, או על כיריים חלביות, או על חצובות גז חלביות, אפילו הם בני יומם מחלב, אין הקדירה נאסרת אלא אם כן יש הרבה רוטב ביניהם. וכן קדירה שיש בה בשר רותח (או חלב רותח) שנגעה בכלי אחר פרווה, אין הכלי הפרווה נעשה בשרי (או חלבי), גם אם הכלי הפרווה היה חם. וכן מי שהניח צלחת בשר חמה על שולחן, אין השולחן נעשה בשרי (אלא שלכתחילה טוב להיזהר).

בלוע בכלי אינו מעביר טעם לכלי אחר גם אם הבלוע היה שמן.

שים לב, אם יש רק לחות מועטת או טיפות בודדות, אין זה נחשב 'רוטב', אלא ימתין כ"ד שעות והכל מותר.

 

© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.