יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

16. פרק ב: מצוות הפקרת השדות בשמיטה

גם הקרקע של השדה והפרדס מופקרת לענין זה שמותר לכל אדם ללכת בתוכה כדי ללקוט פירות, אך אינה מופקרת לדברים אחרים.

כמו כן, העצים אינם מופקרים אלא לענין זה שמותר לקטוף מהם את הפירות, אך אסור ליטול את הענפים או להשחית את העצים עצמם.

בעל שדה או גינה החושש שהנכנסים יקלקלו את העצים עצמם, או שיכנסו גויים וכדומה, יכול לנעול את השער ולתלות שלט שהפירות הפקר, וניתן לקבל מפתח במקום פלוני.

 

"וּמָה רָאוּ לוֹמַר [בִּרְכַּת] גְּאוּלָה בַּשְּׁבִיעִית [מִבִּרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה]? אָמַר רָבָא, מִתּוֹךְ שֶׁעֲתִידִין לִיגָאֵל בַּשְּׁבִיעִית, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בַּשְּׁבִיעִית". (מגילה יז:)