יום חמישי
י' ניסן התשפ"ד
יום חמישי
י' ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

2. הקדמה

הקדמה להלכות שמיטה

טעמים נוספים למצוה זו מבוארים בספר החינוך: האחד, קניית מידת הוותרנות, כי אין נדיבות גדולה מזו של האדם המפקיר ונותן לאחרים את כל פירותיו, בלא שיצפה לגמול כל שהוא על כך, מידי בני האדם. והשני, קניית מידת הביטחון, שהרי האדם המוצא כח בנפשו להפקיר את כל גדולי קרקעותיו, בכל שמיטה ושמיטה, בודאי תתחזק בו ביותר מדת הבטחון בה', המפרנס ומכלכל לכל.

אף לפי תורת הסוד יש טעם גדול למצוה זו, וכמבואר בדברי הרמב"ן (פרשת בהר), כי שש השנים מרמזות על ששת אלפי השנים שהעולם קיים, ושנת השמיטה מרמזת על האלף השביעי, שבו תהיה 'שבת' להשם, והוא הזמן העתיד לבא, המיוחד לשם ה' בלבד, וכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

 

"וּמָה רָאוּ לוֹמַר [בִּרְכַּת] גְּאוּלָה בַּשְּׁבִיעִית [מִבִּרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה]? אָמַר רָבָא, מִתּוֹךְ שֶׁעֲתִידִין לִיגָאֵל בַּשְּׁבִיעִית, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בַּשְּׁבִיעִית". (מגילה יז:)