יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

220. כופה (ג)

וכיון שהתבאר שיותר קשה לכבוש את היצר בעבירות המזדמנות לאדם יום יום, מאשר למסור נפשו למיתה, לכן יגדל שכר הכובש את יצרו יותר מהמוסר נפשו למיתה, כי לפי גודל הצער כך עושה נחת רוח ליוצרו וכך בא בשכרו. וה' ברחמיו לא יעזוב את חסידיו לעולם שיהיו נלחמים עם יצרם, רק ההתחלות קשות, וכאשר יורגלו מעט לילך בדרך טובים, אז לא תאוה נפשם לעשות רע, ואף על פי כן מעלה עליהם שכר הרבה כאלו לעולם היו כופים את יצרם, שהכל הולך אחר ההתחלות.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)