אמרו חז"ל (מו"ק יח:) 'אין אדם נחשד בדבר, אלא אם כן עשאו. ואם לא עשה כולו, עשה מקצתו. ואם לאו – הרהר בליבו לעשות'. והנה, אם יאמר לך אדם שחברך מתנחם לעשות לך רעה, אל תלך לנקום מחברך ולבוז אותו מיד, כי פן רק הרהר בלבבו, לכך נחשד ונדמה לבריות שרוצה לעשות כך, ומכל מקום לא יעשה. ומעצמך תבין זאת, כי גם אתה כמה פעמים ידע לבבך שהרהרת לעשות דבר עוול ולא עשית, וכן תדון את חברך. ומכל מקום לא תחליט שבודאי לא יעשה, רק צריך למיחש ולהזהר ממנו, אולי יעשה. (רוח חיים, ג יז)