יום שבת
י"ב ניסן התשפ"ד
יום שבת
י"ב ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

237. מנוחה (ב)

הבוטח בה' ומאמין בו באמונה שלמה, יבחר לו אומנות נקיה וקלה, ומסחר שאין בו כל כך טירחא ופיזור הנפש, וכל שכן שלא יאבד טובה הרבה מלהתפלל בצבור שחרית מנחה ערבית, ולא יעשה עוול, חס ושלום, ואין מעצור לה' להושיע ברב או במעט. ואדרבה, הבוטח בה' ועושה טוב, ישבע לחם ויהיה טוב. והן אמת שהכל לפי מעשיו של אדם, לפעמים גוזרים עליו שיבואו לו מזונותיו על ידי עמל וטורח ושיהיה לו פיזור הנפש, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן גוזרים עליו מלמעלה, אבל באמת אמרו 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו', וחובה מוטלת על האדם להשתדל ברוב עוז ותעצומות ולהסתפק במועט כדי לבקש שקט וישוב ומנוחה כי טוב לעבודת השם יתברך, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים:

ועיקר המנוחה שראוי לאדם לבקש לו זו מנוחת העולם הבא, ולכן יטה שכמו ועול יסבול, ולא יבול. ויהא מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה, כי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)