יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

255. מחשבה (ב)

מלבד החיוב לחשוב מחשבות טהורות ולא להיפך, הרי באמת שטות גדולה היא שלא לעשות כן, שבזמן שהאדם יכול לחשוב מחשבות טהורות ליראה ולאהבה את ה' וכדומה, שהן מצוות דאורייתא ומקבל עליהן שכר, מפנה לבו לבטלה או מהרהר הרהורים רעים, שיענש עליהם. על זה נאמר בירמיה 'אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בארות, בארות נשברים'.

והן אמת כי יצר לב האדם רע, ואין אדם שליט ברוחו, אבל על כל פנים מוטל עליו חיוב להתחזק להחליף מחשבות רעות וזרות במחשבות טהורות, ולהרגיז יצר הטוב על יצר הרע אפילו אלף פעמים ביום, ויקבל שכר טוב בעמלו, שמסייעים לו מן השמים.

וכבר אמרו חז"ל שהרהורי עבירה קשים מעבירה. והם אמרו שהרהורי עברה אין אדם ניצול מהם בכל יום. אמנם כתב הרב הקדוש בספר ראשית חכמה, שאם אינו מאריך בהרהורו, ותיכף בורח ממנו, לא יענש על ההרהור, לפי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, אבל אם מאריך בהרהורו, ענוש יענש, שגורם רעה לעצמו.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)