יב. אין מברכים לא ברכת הריח ולא ברכת הנהנין על עישון סיגריות. וכבר ביארנו שראוי ונכון מאד להמנע שלא לעשן כלל. [אף שאין הדבר בגדר איסור גמור]. ולא תיקנו חכמים ברכה על שמיעת קול נעים, ורחיצה, שהרי אינם נכנסים לגוף.
יג. מי שבירך על בשמים באמצע סעודתו, [והריח בהם] ונשארו הבשמים לפניו, ורוצה לחזור ולהריח בהם אחר ברכת המזון, אינו חוזר לברך ברכת הריח, כיון שהיו לפניו, ואין ברכת המזון חשובה הפסק אלא בעניני אכילה ושתיה.