יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

262. ראש השנה (ג)

ביום ראש השנה יש צורך והכרח גדול בהתעוררות הלב בתשובה, כי אין קול השופר פועל למעלה, אם לא שעולה הקול בהתעוררות הלב בתשובה. ואפילו אם יש ביד האדם חטא מהחטאים המעכבים את התשובה, כגון שהחטיא את חברו, בהתעוררות תשובה ביום הזה גורם לפתוח לו שערי תשובה, כי שערי תשובה פתוחים והתעוררות תשובה מועטת ביום זה, שקולה כנגד טורח גדול של תשובה בזמן אחר.

ולכן עת זו היא שעת רצון להתחרט חרטה גמורה על כל אשר נואלנו ואשר חטאנו, בכלל ובפרט, ויש לכל אחד לקבל על עצמו לשוב מאיזה עון שבידו, ולא יפחות כל אחד מלשוב לכל הפחות מחטא אחד, קל או חמור, כי בחרטה זו זוכה הוא להיות צדיק בעל תשובה, ומכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות.

וכתבו הראשונים שמי שלא שב בתשובה באותם הימים שקודם ראש השנה, ונכתב ונחתם בראש השנה בין הרשעים, אם הרהר בתשובה באותו היום בציבור, יקרע רוע גזר דינו ויכתב בספר החיים, יען ששערי תשובה פתוחים, שנאמר 'דרשו ה' בהמצאו'.

עיניך הרואות, כי עיקר גדול הוא שיקבל האדם לשוב מאיזה עוון שבידו, ואפילו אם לא הצליח לשוב מכל העוונות שבידו. אבל אין איש שם על לב, כי חוששים שלא יוכלו לעמוד בזה, אבל חיוב מוטל עלינו לקבל בלי נדר ולעמוד על המשמר בכל כחנו, וה' אלקים יעזר לנו, כי הבא לטהר מסייעין אותו מן השמים.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)