יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

347. עולם הזה (ג)

מפי השמועה: יודעים כולם שבעיר לוז לא שלט בה מלאך המות, אין בה ענין של מיתה כלל וכלל. רבי חיים מוואלוז'ין זיע"א מתאר איך יהודי משלנו פגש יהודי מהעיר לוז, סיפר היהודי משלנו ליהודי הלוזי שאצלנו אנשים כן מתים. בתחילה לקח לו זמן להסביר לו בכלל מהו ענין המיתה, אך אחרי שהלוזי התחיל להבין מה זה מיתה, שאלו היהודי הלוזי, אם כן בודאי אוכלים אצלכם רק עשב, שהרי כל רגע יכולים למות, ואם מתים – למה לעשות עסק מאוכל? אמר לו, לא, אצלנו אוכלים טוב, ועושים עסק גדול מאוכל. אמר לו היהודי מלוז, מסתמא אתם גרים בבורות פשוטים, אם בכל יום יכולים למות, אין ענין לבנות ארמונות, שהרי היום כאן ומחר בקבר. אמר לו היהודי משלנו, לא, אצלנו בונים, ועוד איך בונים, דוקא ארמונות. שאלו הלוזי שוב, אבל מסתמא לבושים כולם בשקים אצלכם, ולא עושים עסק מבגדים, במצב כזה שהחיים הם… עונה לו היהודי, אצלנו עושים עסק מבגדים, ולובשים את האופנה האחרונה, הבגדים היפים ביותר. [אמר על כך רבי ירוחם ליבוביץ, כי הנה היהודי הלוזי הרי שאל דברים פשוטים וצודקים, ושאלותיו באמת שאלות גדולות הן, אך אנחנו הלא מסתכלים להיפך, וחושבים שהיהודי הלוזי הוא איש משונה… ואיך זה כן, מאין עלו ונתגדלו אצלנו הרים וגבעות של הנחות כאלו? איננו יודעים כלל כי כל זה נבנה מאי שימת לב, ובאין שימת לב – יתכן כי דברים פשוטים כאלה ממש איננו מבינים ואיננו יודעים כלל, כי יש לנו הרגל מילדות, אבל הלוזי לא רגיל לזה, ושם לב למה ששמע. (דעת תורה שמות עמ' קטו)

 

מדור זה מוקדש לע"נ גלעד בן משה ז"ל - מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ, וְכָתוּב אַפִּנְקָסֵיהּ דְגִלְעָד ז"ל: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"