יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

41. אהבת רֵעִים (ז)

וְהַגֶּדֶר הַגָּדוֹל לְסַלֵּק אֶת הַשִּׂנְאָה, הוּא בְּקִיּוּם מַאֲמָר הַתַּנָּא 'הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת', וַאֲפִילוּ עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶת הַקַּלְקָלָה בַּמְּקֻלְקָל, אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ כָּל כָּךְ וְלִשְׂנֹא אוֹתוֹ, מֵאַחַר כִּי דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לִשְׁפּוֹךְ נַפְשֵׁנוּ לִפְנֵי ה' שֶׁיְּתַקֵּן אוֹתָנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו, וְיַנְחֶנּוּ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.

וְאִם יֹאמַר הָאָדָם, הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם עַל שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְעוֹשֶׂה אֶת מַה שֶׁנִּרְאֶה לוֹ כְּיָשָׁר בְּעֵינָיו, כֵּיוָן שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמֹד וְלָדַעַת שֶׁאֵין זוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא אֶשְׂנָא אוֹתוֹ גַּם אֲנִי עַל כָּךְ שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא כִּי אָמְנָם מִי שֶׁמַּקְפִּיד עַל אֲחֵרִים מַקְפִּידִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, אַךְ הֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁהַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, וּבְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ, וּדְבָרִים אֵלּוּ נִשְׁקָלִים בְּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט שֶׁבְּיַד ה'. אֲבָל הָאָדָם – אֵין לוֹ לִשְׂנֹא אֶת רֵעֵהוּ עַל שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, שֶׁאִם כֵּן – יוֹתֵר יֵשׁ לוֹ לִשְׂנֹא אֶת עַצְמוֹ, כִּי מִי הוּא הָאָדָם אֲשֶׁר יֶעֱרַב אֶל לִבּוֹ לוֹמַר שֶׁהֶעֱמִיק וְהִרְחִיב וְעָשָׂה כָּל אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, כְּפִי שֶׁרָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת לְפִי דַּרְגָּתוֹ, וְאִם כֵּן נִמְצָא שֶּׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁלֹּא טוֹב הוּא מֵחֲבֵרוֹ, וְאוּלַי אֲפִילוּ חֲבֵרוֹ טוֹב מִמֶּנּוּ לְפִי עֶרְכּוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ וִיכָלְתּוֹ. כַּיָּדוּעַ מַאֲמָר הֶחָכָם, שֶׁהָיָה מְכַבֵּד כָּל אָדָם, בְּאוֹמְרוֹ, אִם הוּא חָכָם מִמֶּנִּי – רָאוּי לְכַבְּדוֹ עַל חָכְמָתוֹ, וְאִם הוּא טִפֵּשׁ מִמֶּנִּי – רָאוּי לְכַבְּדוֹ עַל שֶׁהוּא טוֹב מִמֶּנִּי, שֶׁהוּא חוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג וַאֲנִי בְּמֵזִיד. וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כָּזֹאת וְכָזֹאת, הָחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ מַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, לְהַבְרִיחַ אֶת הַשִּׂנְאָה וּלְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ, כִּי מְרֻבָּה מִדָּה טוֹבָה.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)