יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

450. שמחה (ז)

כשם שמצוה לשמוח שמחה של מצוה, לעומת זאת אסור לשמוח שמחה של רשות, כי כן אמרו בזהר הקדוש שאסור להסתכל בדבר המשמח, כי עשן שריפת בית המקדש הוא לנו כסות עיניים. ואמרו בגמרא 'אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה'. וכל שכן השמחים אל גיל כגויים בימי אידם, או השמחים וימלא שחוק פיהם בשמעם קול כסיל ברוב דברים של ליצנות, שהם חוטאים ומחטיאים, שהמתלוצץ ומדבר ורואה ששוחקים לקולו, ירחב לבבו ומוסיף על חטאתו פשע, דברים רעים כהנה וכהנה. ואמרו חז"ל כי עושי אלה אין זזים משם עד שנגזר עליהם שום גזרה רעה רחמנא לצלן, שבמקום למחות על כבוד שמים עושים שחוק וקלות ראש. אשרי האיש אשר לא הלך וכו' ובמושב לצים לא ישב. רק ביום שעשה ה' שנשמר חוקיו ומצותיו, נגילה ונשמחה בו:

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)