יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

468. שיר (א)

נאמר בפסוק 'כבד את ה' מהונך', ודרשו חז"ל 'מחינך', שאם יש לו קול ערב – יתן חינו לפני ה', ולזה צריך להתחזק ולהתאמץ, שלא לכוון להשמיע קולו כדי להנעים לשומעים, אלא יהיו מעשיו לשם שמים לכבוד ה' יתברך דוקא. וזה דבר קשה מאד שכמעט אי אפשר לעמוד בו, כי אם בחוזק רב, ושתמיד יחשוב, מה יתן לי ומה יוסיף אם ינעם לשומעים או לא ינעם. וכבר כתוב בספרים, שכל שתחילתו לשם שמים, אף אם אחר כך יגאה לבו במה שמשתעשעים בקולו, אין הקפדה בכך. ומה טוב אם ישים לבו אל דברי השירה, שלא יבצר שיש בהן הזכרת חסדי השם ותחנונים על בנין בית המקדש וכפרת עוונות, על זאת יתפלל בשירתו מתוך קירות לבו ולא יפנה אל רהבים.

וכבר כתבו הפוסקים, שמי שאין קולו ערב לשומעים – לא ישורר בקול, כי לא לרצון יהיה לפני ה'. ויבחר לו לשורר בשירי דוד המלך עליו השלום בשפה ברורה ובנעימה ונרצה לו לפני השם מאד, כי הוא הבוחר בדוד עבדו ובשירותיו מכל שירות שבעולם, שהן הן דברי אלקים חיים שנאמרו לדוד המלך ברוח הקדש.

אמנם אם חננו השם קול ערב, יאחז בזה וגם מזה, וישורר לראש אשמורות ובבית הכנסת קודם תפלת השחר, שהרי נאמר 'לשמוע אל הרנה ואל התפלה', אמרו חז"ל 'במקום רנה שם תהא תפלה', הרי שצריך לומר רינות ותשבחות בבית הכנסת. ובפרט בשבתות ובמועדים ראוי להרבות בשירות בבית הכנסת.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)