'שואל שלא מדעת, גזלן הוי'. וכן השואל חפץ מחבירו, ומשאילו לאחר בלי רשות בעלים, גזלן הוי, שאין השואל חפץ מחברו או ספר רשאי להשאילו לאחרים. וטוב לאדם שיקנה כל הצריך לו, ולא יצטרך לשאול מחבירו, כי פעמים שאינו חפץ להשאיל, ומתבייש לסרב ומחמת כן משאיל, ויש בדבר סרך גזל. ולפעמים משקר חבירו ואומר 'אין לי', ובאמת יש לו, ונמצא שהוא מחטיא את חברו.
ועל אחת כמה וכמה צריך לזהר שלא לשאול ולבקש מתנה משום אדם, ויש לאדם לחשוש שמא הלה מתבייש לסרב ומחמת כן נותן את המתנה, ויש בזה משום גזל. וכל שכן ממי שאינו רוצה לתן, שאם נוטל ממנו בעל כרחו הוי גזל גמור. וכן על זו הדרך, הלוה על מנת שלא לשלם.
ומצות ההשאלה היא חסד גדול, 'הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד'. ואף אם מחמת כן ייפסד לו חפצו מעט, יותר ממה שהוא מפסיד הוא מרויח בשכר שמקבל מאת ה' על החסד. ויהיו האדם ואשתו טובי עין, ויקנו כלים מיותרים בתוך ביתו כדי להשאילם לאחרים, ולא ישיבו פני שואל ריקם, וה' ישלם להם שבעתיים אל חיקם.
