כח. כשמחללים את השבת להצלת חיי אדם, יש למעט ככל האפשר בעשיית איסורים (אם אמנם אין חשש שהדבר ישפיע לרעה על מצב החולה) וגם יש לצמצם את חומרת האיסור, דהיינו: אם אפשר להציל על ידי שיעברו על איסור דרבנן בלבד, אסור לעבור על איסור דאורייתא. אם אפשר לעשות את המלאכה בשינוי, יש לעשותה בשינוי. דבר האסור שהרגילות היא לעשותו על ידי אדם אחד בלבד, יעשוהו שנים יחד. ואם אי אפשר לעשותו על ידי שנים, ובדרך כלל נעשית המלאכה ביד אחת, יעשנו בשתי ידיו כאחד, שלא כדרך עשייתו בחול.
בכל מקרה אשר יש בו חשש כל שהוא שההגבלות האמורות עלולות להביא לידי עיכוב מזיק בטיפול בחולה שבסכנה, או שהוא ייחלש מחמת כך, יש להתעלם מהם, ויש לעשות לטובת החולה את הכל כבימות החול, כדי להצילו.