לו. מי שאירע לו נקע, יש לו להביא את האבר שנקע למצב של מנוחה. ולכן מותר לקשור תחבושת ליד שנקעה (בקשר המותר בשבת, כמבואר לעיל סעיף כג), כדי להרימה או לחובשה בתחבושת אלסטית. ואם אינו חש כאב חזק, אסור למרוח את מקום הנקע בשמן או בקמפור (אפילו נזיל) או לשפשף אותו הרבה. וכן אסור לשים רטיה רטובה באבר זה.
אבל אם חש כאב חזק עד שנחלש כל הגוף, מותר לעשות את כל האמור לעיל, וכן יכול ליתן קרח וכדומה על המכה, אבל אל ישתמש במשחה אלא בחומר נזיל.