ח. יש אומרים שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת, בתנאים אלו: 1. על ידי דיבורו תתבטל המחלוקת. 2. הוא יודע בבירור שהם בעלי מחלוקת. 3. יכוין לתועלת. 4. אין לו דרך אחרת להשבית את המחלוקת.
ט. אסור לדבר לשון הרע על מתים, וזו תקנה וחרם הקדמונים, ואפילו על עם הארץ, וכל שכן על תלמיד חכם, וכל שכן על דברי תורתו.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ח. יש אומרים שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת. אמנם, גם לשיטה זו יש בכך כמה תנאים: א. שעל ידי דבריו תתבטל המחלוקת, שיראו בני אדם את רמאותם של אותם אנשים בעלי המחלוקת, ויבינו שאינם צודקים. ב. שהוא יודע מעצמו שאותם אנשים אכן בעלי מחלוקת, או שהתברר לו שהדבר אמת [באופנים שמותר לקבל לשון הרע, שהתבארו לעיל], ולא ששמע זאת מאחרים באופן שאסור לו להאמינם. ג. שיכוין לתועלת, ולא משום שנאה. ד. שאין לו אפשרות אחרת להשבית את המחלוקת, אבל אם יכול להשביתה ללא לשון הרע, כגון שיוכיח אותם בעצמם, אסור לו לספר עליהם לשון הרע. אלא אם כן הוא חושש שאם ידבר עמהם תחילה – יפירו את עצתו, ולא יוכל אחר כך לתקן את הדבר. אמנם בכל ההיתר הזה צריך להתבונן היטב, מי משני הצדדים הוא 'בעל המחלוקת', ולא ימהר להחליט בזה עד שיתבונן לפי התורה מי משני הצדדים צודק. ואם אינו יכול לברר זאת בדעתו, 'שב ואל תעשה עדיף', ולא ידבר לשון הרע על שום צד.
ט. יש תקנה וחרם הקדמונים שלא להוציא לעז ושם רע על המתים, ואפילו על מת עם הארץ, וכל שכן על מת תלמיד חכם, שהמבזה אותו לאחר מותו חייב נידוי, וכל שכן שאסור לבזות את דברי תורתו של המת.
