יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד
יום שבת
ז' תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

(76) הלכות לשון הרע, כלל י, ט-י

ט. אמנם אדם שמוכר לרבים שאינו מחניף לאיש ואינו משקר, רשאי לספר דברים אלו על עושי עוולה אף שלא בפני שלשה, כיון שלא יחשדוהו לא בחניפה ולא בשקר.

י. ההיתר לספר על חוטא הוא בין בחטא שבין אדם לחבירו ובין בחטא שבין אדם למקום, אמנם בדבר שבין אדם למקום צריך שיראהו עובר כמה פעמים, במזיד, ובדבר שאיסורו מפורסם לכל.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ט. אם המספר מוכר לרבים כאדם שאינו חושש מאיש אלא אומר את כל אשר בליבו, וכל דבר שהוא אומר על אדם אחר יאמר אף בפני אותו אדם, וכן הוא מוכר כאדם שאינו משקר כלל אלא אומר רק אמת, ויודע שאותו אדם העושה עוולות לאחרים לא יקבל ממנו את תוכחתו, מותר לו לספר זאת אף שלא בפני שלשה, כיון שלא יחשדוהו שכוונתו להחניף לאותו אדם, וכן לא יחשדו בו בשקר. אלא יידעו שהוא מתכוין לקנא לאמת, ולעזור לאותם בני אדם שהלה עושה להם עוול. אמנם עדיין צריך שיתקיימו כל התנאים האמורים לעיל.

י. ההיתר לספר על אדם החוטא הוא בין בחטא שבין אדם לחבירו, ובין בחטא שבין אדם למקום, אמנם יש חילוק ביניהם, שבחטא שבין אדם לחבירו מותר לספר מיד כשרואהו עושה עוול לחבירו [ובתנאים הנ"ל, שינסה להוכיחו, ויכוין לתועלת וכו'], אמנם בדברים שבין אדם למקום אין לספר עד שיראה שהוא עושה עבירה זו כמה פעמים, במזיד, וזו עבירה שמפורסם איסורה לכל ישראל.

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)