יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

(88) הלכות רכילות, כלל ב, ג-ד

ג. יש אומרים שדבר שנאמר בפני שלשה אין בו משום איסור רכילות, אך למעשה אין לסמוך על זה, והדבר אסור. והאיסור הוא אפילו כשמספר לאדם אחר, אם כוונתו שיתגלה הדבר לאותו אדם שדיברו עליו.

ד. לכן אסור לספר לשותף ששותפו רצה לעוזבו או לספר למחותנים שהחתן רצה לעוזבם, וכיוצא בזה, אף שנאמר הדבר בפני שלשה, כיון שבודאי יכעסו עליו, ויתכן שאף יגרם לו צער או נזק, ודיבור הגורם לנזק או צער יש בו איסור לשון הרע.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ג. יש אומרים, שאם ראובן סיפר גנות על שמעון בפני שלשה בני אדם, אין איסור רכילות לספר זאת לשמעון, כיון שהדבר עתיד להתפרסם ובודאי יתגלה לו לבסוף. אמנם צריך שיתקיימו בזה הפרטים שהתבארו לעיל בהלכות לשון הרע (כלל ב' ס"ד ואילך). אמנם אין לסמוך על דעה זו למעשה, כיון שרבים מהראשונים חולקים על דעה זו, ואוסרים לספר. ואיסור זה הוא בין לספר לשמעון עצמו, ובין לספר לאדם אחר, אם כוונתו שבכך יתגלה הדבר לשמעון.

ד. ולפי זה, אם היו שני שותפים, ואחד מהם רצה לבטל את השותפות מחמת שחשב שימצא שותף אחר, ובסוף לא מצא ולא עזב את השותפות, אסור לספר לשותף שלו שכוונתו היתה לעוזבו. וכן חתן שרצה לבטל את השידוך מאיזו סיבה, ובסוף לא ביטל, אסור לספר למחותניו שכוונתו היתה לעוזבם, ואפילו אם כבר התפרסם הדבר בפני שלשה בני אדם, כיון שבודאי יכעסו עליו, ויתכן שמחמת כן יבטלו את השותפות עמו או את השידוך, או שיצירו לו, והגורם לחבירו בדיבורו צער או נזק עובר באיסור לשון הרע.

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)