יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

(93) הלכות רכילות, כלל ה, ג-ד

ג. הרואה בחבירו דברים הניכרים שכוונתו להזיקו, מותר לו לדרוש ולחקור אצל אחרים האם אכן כוונת הלה להזיקו.

ד. אף באופנים שמותר להאמין לרכילות היינו רק לגבי לחשוש ולהזהר שלא ינזק, אך לא להאמין בהחלט, ולא להזיק לאותו אדם, ואף לא להמנע מלהיטיב לו בטובות שיש להיטיב לסתם אדם מישראל.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ג. אדם הרואה בחבירו דברים שניכר מהם שכוונתו להזיק לו בגופו או בממונו, אפילו אם עד עכשיו לא שמע עליו שום דבר מעין זה, מותר לו לחקור ולדרוש אצל אנשים אחרים האם אכן כוונתו של אותו אדם להזיקו, כדי שידע להישמר ממנו, ואינו צריך לחשוש שמא על ידי זה יספרו בני אדם בגנותו של אותו אדם.

ד. כל הכללים שנאמרו לעיל בהלכות לשון הרע (כלל ו') לגבי קבלת לשון הרע לענין לחשוש לדבר, הוא הדין בדיני רכילות. ולכן צריך להזהר, כששומע על אחד שדיבר עליו או עשה לו דבר מסוים, או שרוצה לעשות לו דבר מסוים, לא יאמין לדבר בהחלט, ואף לא בדרך ספק, אלא רק בדרך חשש, והיינו שישמור עצמו מפני אותו אדם. ולכן אסור לגרום לאותו אדם נזק או ביוש מחמת הדברים ששמע עליו, ואפילו רק לשנוא אותו בלב אסור, וכל שכן שלא יפטור את עצמו מחיובים שיש לו כלפיו. וכן חייב הוא להיטיב לו בכל הטובות שציותה התורה להיטיב לשאר אנשים מישראל. וכלל הדבר הוא שלא הותר לחשוש לאותה רכילות אלא לגבי זה שיזהר ממנו שלא יגרום לו היזק, ולא לגבי שום דבר אחר.

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)