יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת בכורות, פרק ה, משנה א

פרק ה, משנה א: כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין נִמְכָּרִין בָּאִטְלִיז וְנִשְׁחָטִין בָּאִטְלִיז וְנִשְׁקָלִין בְּלִטְרָא, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהֲנָיָתָן לַבְּעָלִים. פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין הֲנָיָתָן לַהֶקְדֵּשׁ. וְשׁוֹקְלִין מָנֶה כְנֶגֶד מָנֶה בַּבְּכוֹר:

פרק ה, משנה א: כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין – בהמות קדשים שנפל בהם מום ואינם ראויים להקרבה, נִמְכָּרִין בָּאִטְלִיז, וְנִשְׁחָטִין בָּאִטְלִיז, וְנִשְׁקָלִין בְּלִטְרָא – במשקל, כדרך שהקצבים מוכרים בשר חולין, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהֲנָיָתָן לַבְּעָלִים – שהרווח ממכירתם הוא לבעלים או לכהן, וכיון שכך אין מזלזלים בהם לנהוג בהם מנהג חולין ולמוכרם באטליז, וכן אינם נמכרים במשקל אלא באומדן, ואף שמחמת כן לא ירצו בני אדם כל כך לקנותם, ואילו שאר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, הֲנָיָתָן לַהֶקְדֵּשׁ – הרווח הוא להקדש, וכדי שירצו בני אדם לקנותם ויהיה רווח גדול יותר להקדש, התירו למוכרם באטליז ולמוכרם במשקל, כדרך שמוכרים בהמות חולין. וְאף על פי שהתבאר שאין מוכרים בשר בכור במשקל, מכל מקום שׁוֹקְלִין מָנֶה כְנֶגֶד מָנֶה בַּבְּכוֹר, כלומר, אם היה לו בשר חולין שנשקל וידוע לו משקלו, מותר לשקול כנגדו בשר בכור, כדי לדעת את משקלו של בשר הבכור, כיון שבדרך זו אין כל כך זלזול. אבל בשר מעשר אין שוקלים כלל, כיון שנראה כאילו בא למוכרו, ומעשר אינו נמכר לעולם, לא חי ולא שחוט, לא תמים ולא בעל מום.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)