יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת כתובות, פרק י, משנה ב

פרק י, משנה ב: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים, וָמֵתוּ, וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא, וִיתוֹמִים מְבַקְשִׁים כְּתֻבַּת אִמָּן וְאֵין שָׁם אֶלָּא שְׁתֵּי כְתֻבּוֹת, חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. הָיָה שָׁם מוֹתַר דִּינָר, אֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתֻבַּת אִמָּן וְאֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתֻבַּת אִמָּן. אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים, אֲנַחְנוּ מַעֲלִין עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יָתֵר דִּינָר, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְתֻבַּת אִמָּן, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין:

משנה ב: מִי שֶׁהָיָה נָשׁוּי שְׁתֵּי נָשִׁים, וּמֵתוּ שתיהן, וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא, וְהַיְּתוֹמִים מְבַקְּשִׁין כְּתוּבַּת אִמָּן, כלומר, כתובת בנין דכרין [והיינו באופן שאין שתי הכתובות שוות, ולכן אותם שכתובת אמם גדולה יותר מעדיפים לקבל את כתובת אמם ולא לחלוק בשוה בנכסים], וְאֵין שָׁם – בנכסים שהוריש האב אֶלָּא דמי שְׁתֵּי כְּתוּבּוֹת ולא יותר, ונמצא שאם יגבו כתובת בנין דכרין לא ישאר ממון לקיום מצוות ירושה של תורה, אינם גובים כתובות אלו, אלא חוֹלְקִין כל היורשים בְּשָׁוֶה בירושה. אבל אם הָיָה שָׁם מוֹתַר דִּינָר, שלאחר שיגבו את שתי הכתובות ישאר לכל הפחות דינר אחד לקיים בו דין ירושה, אֵלּוּ נוֹטְלִים כְּתוּבַת אִמָּן, וְאֵלּוּ נוֹטְלִים כְּתוּבַת אִמָּן. ומוכח מדין זה שבאופן שמתו שתי הנשים בחיי הבעל, אין כתובה אחת נעשית 'מוֹתָר' לחברתה, אלא יש צורך שישאר דינר אחד לאחר גביית שתי הכתובות.

ואִם אָמְרוּ יְתוֹמִים של האשה שכתובתה גדולה, ורצונם לירש את כתובת אמן, אֲנַחְנוּ מַעֲלִין עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יָתֵר דִּינָר – הרי אנו מחשיבים את הנכסים שנקבל מאבינו בשווי של דינר יותר מהאמת, כדי שישאר דינר לאחר שיטלו את כתובת אמם, ואומרים כן כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְּתוּבַת אִמָּן, ולא שיחלקו כל הבנים בשוה בירושה, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, אֶלָּא שָׁמִין את הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)