יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת מגילה, פרק ב, משנה א

משנה א: הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קְרָאָהּ עַל פֶּה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם, בְּכָל לָשׁוֹן, לֹא יָצָא. אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז. וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית, יָצָא:

פרק זה חוזר לדון בהלכות קריאת המגילה: הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ – מסופה לתחילתה, לֹא יָצָא, שנאמר 'והימים האלה נזכרים ונעשים', כשם שמעשי האדם נעשים לפי סדר הזמן, ואינו יכול להקדים את מה שעשה מאוחר יותר, כך זכירת הנס, שזו קריאת המגילה, צריכה להיות כסידרה.

קְרָאָהּ עַל פֶּה, שלא מתוך המגילה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם, או בְּכָל לָשׁוֹן, ואינו מבין את אותה לשון, לֹא יָצָא. אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז – לאותם שמבינים לשונות העמים, מותר לקרוא להם את המגילה בלשון שהם מבינים, מתוך מגילה הכתובה באותו לשון, ויוצאים ידי חובה. וְהַלּוֹעֵז – המבין רק את שפת העמים, שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית – לשון הקודש, אף שלא הבין, יָצָא.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)