יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ד, ג-ד

הלכות יסודי התורה / פרק רביעי

ג) וכל המחובר מארבעה יסודות אלו, אינו נשאר מורכב לעולם, אלא הוא נפרד בסוף ליסודותיו, יש דבר שהוא נפרד לאחר ימים אחדים, ויש שהוא נפרד לאחר שנים רבות, וכל שנתחבר מהם [-מאותן יסודות], אי אפשר שלא יפרד להן [-לאותן יסודות], אפילו הזהב ואבן האודם, אי אפשר שלא יפסד ויחזור ליסודותיו, וישוב מקצתו לאש, ומקצתו למים, ומקצתו לרוח, ומקצתו לארץ:

ד) הואיל וכל הנפסד יפרד ליסודות אלו, למה נאמר לאדם 'ואל עפר תשוב', והרי יש בו חלקים גם משאר היסודות, אלא לפי שרוב בנינו של הגוף הוא מן העפר. ואמנם, לא כל דבר הנפסד, כשיפסד, מיד יחזור לארבעה היסודות, אלא יתכן שיפסד מהרכבו הראשון ויחזור להיות לדבר אחר המורכב מכמה יסודות, ודבר אחר ישתנה לדבר אחר, ואמנם סוף כל הדברים והשינויים הוא שיחזור ליסודות, ונמצאו כל הדברים חוזרין חלילה:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)