יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק י, ה-ו

ה) מפרנסים עניי עובדי כוכבים יחד עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום. ואין ממחין בידי עניי עובדי כוכבים הנוטלים לעצמם בלקט שכחה ופאה שבשדות ישראל, מפני דרכי שלום. ושואלים בשלומם של הגויים, ואפילו ביום חגם, מפני דרכי שלום, ואין כופלין להן שלום לעולם, ואפילו שלא ביום חגם. ולא יכנס לביתו של עובד כוכבים ביום חגו לתת לו שלום. ואם מצאו לגוי בשוק, נותן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש:
ו) אין
כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין הגויים, או שיד הגויים תקיפה על ישראל, אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם, אסור לנו להניח גויים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי, או עובר ממקום למקום בסחורה, לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח, שנאמר 'לא ישבו בארצך', אפילו לפי שעה. ואם קבל עליו שבע מצות, הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. אבל שלא בזמן היובל, אין מקבלין אלא גר צדק בלבד:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)