ה תּֽוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֭וּ טָ֣מְנוּ לִ֑י כִּֽי־אַ֝תָּ֗ה מָֽעוּזִּֽי׃ ו בְּיָֽדְךָ֮ אַפְקִ֪יד ר֫וּחִ֥י פָּדִ֖יתָ אוֹתִ֥י יְהוָ֗ה אֵ֣ל אֱמֶֽת׃ ז שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּֽׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא וַֽ֝אֲנִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי׃
֍ ֍ ֍
(ה) ובהנהגה זו תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי, כִּי הכל יודעים שאַתָּה מָעוּזִּי, וכיון ששמך נקרא עלי, תעשה למען כבודך ותנחני במדבר במקומות שלא ימצאני שאול, ותצילני מהרשת שטמנו לי אנשי קעילה והזיפים, שרצו להסגירני ביד שאול.
(ו) ואמנם בתחילה סמכתי על אנשי קעילה והפקדתי בידם את כל אשר לי, והתברר לי באורים ותומים שהם אנשי שקר הרוצים להסגירני ביד שאול, אך זהו רק לגבי הממון וכדומה, ואילו לגבי הנפש לא בטחתי בשום אדם, אלא רק בְּיָדְךָ אַפְקִיד את רוּחִי, ולכן אתה פָּדִיתָ אוֹתִי מיד רודפי, כי אתה יְיָ אֵל אֱמֶת.
(ז) שָׂנֵאתִי את הַשֹּׁמְרִים – הבוטחים בבני אדם שהבטחותיהם הם הַבְלֵי שָׁוְא, כמו אנשי קעילה, וַאֲנִי רק אֶל יְיָ בָּטָחְתִּי.
