אני רכזת דירה של חינוך מיוחד, וכתוצאה מכך אני שומעת דברים רבים על הבנות, שהרבה מהם מביאים תועלת, אך גם פעמים אנו מספרות בין הרכזות על כל מיני דיירות בתור פורקן / בתור דבר מעניין שאירע, ללא תועלת ממש, השאלה עד כמה מותר לדבר על בנות של חינוך מיוחד שאינו נכלל בגדר הלשון הרע ?

בחפץ חיים [חלק א' ח' ג'] כתב לגבי איסור לשון הרע על קטן, שאין איסור לדבר עליו אלא אם כן יש חשש שהדבר יזיק לו [אף שבדרך כלל אסור לגנות אדם אף אם לא יהיה לו נזק מזה, בקטן שבעצם אינו בן בחירה כלל, אין כאן גנאי אמיתי, ולכן אין איסור לדבר עליו כל זמן שלא יגרם לו נזק מכך]. וכן הדין בעניננו שאם יתכן שהבת תינזק חלילה מזה – אסור לדבר עליה, אולם אם אין חשש כזה [וכנראה שכך הוא המצב בדרך כלל] – מותר לדבר עליה [משום שבאמת אין כאן שום גנאי בה שבמסכנותה עשתה כך].