חג שמח !
יח) וכן המולק את העוף בחוץ, פטור, כיון שמליקה בחוץ הרי היא נבילה, ואין זה דבר הראוי לגבי מזבח. ואם העלהו על גבי המזבח בחוץ,
יג) והיאך היתה שמחה זו, החליל מכה, ומנגנין בכנור ובנבלים ובמצלתים, וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו, ומי שיודע לשיר בפה שר
תורת הבית / פרק ג כפי שהתבאר לעיל, זכות לימוד התורה גדולה ועצומה מאד, עד שבדקות ספורות יכול האדם לאסוף מאות מצוות, ואם כן יש
יג. כשעומד להתפלל שחרית, אחר שאומר פסוק 'ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך' יכוין לקבל תוספת הרוח של בחינת היום, ויכוין לקבל זה קודם שיתחיל
המשך טו: ובהגיע האדם למדרגות אלו יסורו מלבו הספקות הקודמים שהיה מסתפק בידיעת האלהים. הוא ילעג לאותם ההקשים השכליים שהיה רגיל לדון בהם, כדי להגיע
צ'קים יז. בכל האופנים הללו, שמוכר צ'ק באחריות, שמותר לו לנכות רק שכר טרחה, אם חזר הצ'ק צריך להחזיר לחלפן את מלוא הסכום הרשום בצ'ק.
המעשים אשר לא טובים ח"ו, הם אל העולמות כענין המאכלים רעים, וכשם שמאכל הגוף כאשר איננו טוב ואינו מתקבל אל הגוף, אינו זן וסועד את
משנה ג: הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר
משנה ד: הָעוֹפוֹת קוֹדְמִין לַמְּנָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינֵי דָמִים. מִנְחַת חוֹטֵא קוֹדֶמֶת לְמִנְחַתּ נְדָבָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בָאָה עַל חֵטְא. חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת הָעוֹף. וְכֵן
(ז) כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃ (ח) שַׁתָּ֣ה עֲוֽ͏ֹנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃ (ט) כִּ֣י כָל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה׃ (י) יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה
פרשת וישב וְהִנֵּה מִכָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הַזֶּה, נוּכַל לְהָבִין כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמֹר דִּבּוּרוֹ וּמַעֲשָׂיו. וְכֵן מִיּוֹסֵף נוּכַל לְהָבִין אֶת מִדָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָמַר: "וְאַל יִחַר
משנה יד: אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא
משנה ה: בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם
עניני מעשר כספים / פרק יח סדר ההנהגה הראוי, כשרוצה האדם להתחיל להפריש מעשר כספים: א. יעשה תנאי מפורש שהוא נוהג כן 'בלי נדר', כדי
טו. נשים פטורות מקריאת שמע, אבל חייבות לומר פסוק ראשון של שמע ישראל, וכן חייבות לומר מ'ויציב' עד 'גאל ישראל', ולסמוך גאולה לתפילה. טז. נשים
בענין ישראל ואומות העולם המשך ב: והנה, בחטאו של אדם הראשון, ירד מאד ממדרגתו, ונכלל בו מן החושך והעכירות שיעור גדול, וכמו שהתבאר לעיל, וכלל
יא. השיניים עצמם אינם בולעים טעם בין מחיתוך וטחינת מאכל חריף ובין מאכילת מאכל חם בחום שהיד סולדת בו (שזה מצוי מאוד) מפני שדבר חי
פרק עשירי – שער הדאגה מידת הדאגה, היא מידה רעה ברוב ענייניה, והיא ניכרת על הפנים, כמו שנאמר (בראשית מ ו) 'וירא אותם והינם זועפים',
בביאור מידת הענווה ואמרו חז"ל: כמה גדולים נמוכי הרוח, שבזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה – שכר עולה בידו, מנחה – שכר מנחה בידו,
משנה משנתנו מונה את שלשים ותשע אבות המלאכות שיש בשבת, ומבואר בגמרא שהמקור לכל המלאכות הללו הוא מלאכת המשכן, שאסרה התורה לעסוק במלאכה זו בשבת,
משנה ג: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר
(ד) וַיִּקְרָ֧א ה֛' אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ (ה) וַיָּ֣רָץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃ (ו) וַיֹּ֣סֶף ה֗' קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒
פסוקי דזמרה מִזְמוֹר שִׁיר – שישוררוהו בעת חֲנֻכַּת הַבַּיִת של בית-המקדש שנבנה על ידי שלמה המלך, שנתחבר לְדָוִד – על ידי דוד המלך אביו. אֲרוֹמִמְךָואשבחך
