משנה ה: מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין, וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ, אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ, וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתָחַת:
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, ויש לו זכות מעבר דרך ביתו של חבירו אל בורו, אינו יכול להכנס לשם בכל שעות היום והלילה ולהפריע לבעל הבית, אלא נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין, וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין, וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ דרך בית חבירו וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ, אֶלָּא מְמַלֵּא מים מבורו וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ. וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתָחַת – עושים שני מפתחות שונים לבור, שלא יהא בעל הבור יכול להכנס כשבעל הבית אינו בבית, וכדי שלא יוכל בעל הבית ליטול ממי הבור כשבעל הבור אינו שם [ואמנם לא היה מקום לחשוש לגניבה, שהרי אשת בעל הבית נמצאת בבית, אך חששו חכמים שכשיכנס בעל הבור לבית בזמן שאין בעל הבית בבית יבואו בני אדם לחשוד באשת בעל הבית, שמא אותו אדם נכנס עבורה, ולכן תיקנו אופן זה שבו אין בעל הבור יכול להכנס לבית כשאין בעל הבית נמצא בבית].
