חפשו בארכיון הלימוד - וחזרו לכל תוכן שתבחרו

ז. כיון שהתבאר שצריך האדם להפסיד ממון כדי לא להכשל בלשון הרע, כל שכן שעליו להפסיד 'כבוד' עבור זה, ולכן היושב בחברת אנשים המדברים לשון

"תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן" – תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שָׁם. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן מַאי סָמַךְ רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הַמּוּסָר לַֹפָּסוּק

עניני הפרשה:  מחלוקת קרח על הכהונה  •  עונש קרח ועדתו  •  תלונת ישראל ועונשם  •  פריחת מטה אהרן  •  מינוי הכהנים לשמירת המקדש  •  מתנות

בפרשת קרח מובא שאמר משה רבינו 'לא חמור אחד מהם נשאתי', ומפטירים בתוכחה שאמר שמואל לישראל, בה אמר 'את שור מי לקחתי, וחמור מי לקחתי'.

כד. אסור לבעלי המכונות הנ"ל להניח את המכונות מערב – שבת במקום שיוכלו אנשים להכשל באיסור זה. ורק במקומות שהקונים הם גויים, אין לאסור בזה,

אהבת חסד / פרק י"א כדי שיתעורר האדם לעסוק בתורה כראוי צריך הוא לשער בנפשו שלשה דברים, א. שלא נשאר לו אלא יום אחד של

תפילת שמונה עשרה אַתָּה הוא החוֹנֵן (-במתנת חנם) לְכל אָדָם דַּעַת (-לדעת להבדיל בין הדברים הנראים כשווים), וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ (-אדם המתייסר ומתייגע להבין) בִּינָה (-

ה. מדיח כלים: מדיח כלים צריך להיות חלבי או בשרי ואין להשתמש במדיח אחד גם לכלים חלביים וגם לכלים בשריים. ו. אם השתמש במדיח כלים

השער התשיעי, שער הפרישות פרק ראשון ביאור הצורך בפרישות הכללית הנוהגת בכל בני האדם, כיון שעיקר בריאת האדם היא כדי לנסותו בנסיונות העולם הזה, ועל

משנה ב: כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכָל אֶחָד. מְזוֹנוֹ לַחֹל וְלֹא לַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַשַּׁבָּת וְלֹא לַחֹל. וְזֶה וָזֶה

הנה כל אלה כללים, וצריכים פירוש גדול. ומצאתי לחכמינו ז"ל שכללו החלקים האלה בסדר וחילוק פרטי ומסודר לפי ההדרגה המצטרכת בהם לקנות אותם על נכון.

האמורא אבימי, בנו של רבי אבהו, אף על פי שהיו לו חמשה בנים הסמוכים על שולחנו, מכל מקום כאשר היה אביו, רבי אבהו, דופק בדלת

משנה ה: כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת, מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת, אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. כֵּיצַד. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא

יְקוּם פּוּרְקָן – יעמוד פדות והצלה מִן שְׁמַיָּא (-מן השמים), חִנָּא וְחִסְדָּא (-נשיאות חן וחסד, להיות מקובל בעיני הכל) וְרַחֲמֵי (-התעוררות רחמים) וְחַיֵּי אֲרִיכֵי (-וחיים

משנה ג: כַּזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי נְחוּנְיָא מְטַהֲרִים. עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי, רַבִּי נְחוּנְיָא מְטַמֵא,

משנה ג: וְכֻלָּן אֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן, חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָאת: משנה ג: להבנת משנתנו יש להקדים, שעוף