חפשו בארכיון הלימוד - וחזרו לכל תוכן שתבחרו

עניני פרשת מטות:  פרשת הפרת נדרים  •  מלחמת מדין  •  הגעלת והטבלת כלים  •  הנחלת עבר הירדן לבני גד וראובן פרשת הפרת נדרים: אדם הנודר

ה. וכן מותר למגיד שיעור להכין שיעור בשבת בגמרא או בהלכה לצורך אמירתו בימי החול. ו. מותר לשליח צבור לחזור על קריאתו בחומש לצורך הקריאה

נדחי ישראל / פרק יא נאמר בתורה 'ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך', ופסוקים אלו נאמרו על דברי תורה, והציווי בזה,

והוא רחום אתה אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אנא חָנֵּנוּ במתנת חינם וַעֲנֵנוּ לקבל בקשתינו, כִּי הרי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים טובים שתגמול לנו בזכותם, עֲשֵׂה נא עִמָּנוּ צְדָקָה

השער העשירי, שער אהבת ה' הקדמה אמר המחבר: מפני שהקדמנו בשער הקודם את ביאור ענין הפרישות מן העולם, והיתה כוונתנו לייחד את הלב ולפנותו לאהבת

בביאור חלקי הזהירות במסכת חגיגה אמרו, כשהיה רבי יוחנן מגיע לפסוק זה, היה בוכה, שנאמר 'וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר

"צריך הבן שיהיה תמיד שמח בהוצאה שמוציא על אביו, ואל יקוץ בה, וְיַרְאֶה תמיד שרצונו להוציא על אביו יותר מדי, ובזה שכרו הרבה. ואמרו בגמרא

משנה ד: בֶּגֶד שֶׁשִּׁתְיוֹ צָבוּעַ וְעֶרְבּוֹ לָבָן, עֶרְבּוֹ צָבוּעַ וְשִׁתְיוֹ לָבָן, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה. הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִין בִּירַקְרַק שֶׁבַּיְרֻקִּים, וּבַאֲדַמְדַּם שֶׁבָּאֲדֻמִּים. הָיָה יְרַקְרַק וּפָשָׂה אֲדַמְדַּם,

משנה י: נֶגֶר שֶיֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְלֻסְטְרָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַעֲשֶׂה בִכְנֶסֶת שֶׁבִּטְבֶרְיָא שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ הֶתֵּר, עַד שֶׁבָּא רַבָּן

כד בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א שַׂגִּיא֙ טְאֵ֣ב עֲל֔וֹהִי וּלְדָ֣נִיֵּ֔אל אֲמַ֖ר לְהַנְסָקָ֣ה מִן־גֻּבָּ֑א וְהֻסַּ֨ק דָּֽנִיֵּ֜אל מִן־גֻּבָּ֗א וְכָל־חֲבָל֙ לָֽא־הִשְׁתְּכַ֣ח בֵּ֔הּ דִּ֖י הֵימִ֥ן בֵּֽאלָהֵֽהּ׃ כה וַֽאֲמַ֣ר מַלְכָּ֗א וְהַיְתִ֞יו גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙

לג חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם׃ לד וְהֽוֹצֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֽוֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם בְּיָ֤ד

ח וְהֵ֖מָּה טֶ֣רֶם יִשְׁכָּב֑וּן וְהִ֛יא עָֽלְתָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עַל־הַגָּֽג׃ ט וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ וְכִֽי־נָפְלָ֤ה אֵֽימַתְכֶם֙ עָלֵ֔ינוּ וְכִ֥י נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶֽם׃ י

פרק י, משנה א: כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ. הַתְּמִידִים קוֹדְמִים לַמּוּסָפִין, מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ

פרשת משפטים וּמַהֲרַ"ל מִפְּרָאג כָּתַב עוֹד טַעַם, כִּי הַכְּלָבִים הָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת עַצְמָם בְּעֵת הַצֹּרֶךְ מִלַּחֲרֹץ לְשׁוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב