חפשו בארכיון הלימוד - וחזרו לכל תוכן שתבחרו

(כאן ראה דוד בנבואה את הגאולה העתידה ובנין ירושלים, ואמר:) אתם כולכם הַלְלוּ יָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה – לזמר לפני אֱלֹהֵינוּ (-המשגיח עלינו), כִּי נָעִים

וְלוֹמַר שליח ציבור בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְבֹרָךְ. אומר 'בָּרְכוּ אֶת' בלשון זה דַּיְקָא, כי תיבת 'את' מרמזת על בחינת המלכות דָא שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא –

יג. כלי זכוכית שנפל ונשבר, מותר לסלק בשבת בידים את השברים לצדדים או ליקחם לפח – האשפה, כדי שלא יוזקו מהם. אבל כלי שמלאכתו להיתר

שם עולם / ח"ב פ"ג כתוב ב'תנא דבי אליהו', כיון שנכנסים דברי תורה לתוך ליבו של האדם, יוצאים דברי שטות מליבו. ובאמת סיבת האנשים החוטאים

משנה ה: הַמְמַלֵּא לוֹ וּלְחַטָּאת, מְמַלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ תְּחִלָּה וְקוֹשְׁרוֹ בָאֵסֶל וְאַחַר כָּךְ מְמַלֵּא אֶת שֶׁל חַטָּאת. וְאִם מִלֵּא שֶׁל חַטָּאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מִלֵּא

בענין הנפש ופעולותיה ה. ואמנם, יש לנשמה העליונה הזאת מקרים מיוחדים ראויים לה כפי עניינה, ואף על פי שהיא נקשרת בקישוריה בגוף כמו שזכרנו, נשאר

עוֹד מָצִינוּ בַּעֲרָכִין: אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם" וְגוֹ', וְהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד ג'

פרק ח, משנה א: כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד, בָּאִים מִן הָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא

משנה ז: רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוּתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כט) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ

ו. מאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי, אין צריכים להמתין שש שעות לאחר אכילתו, אפילו אם הקדירה הבשרית היתה מלוכלכת מעט משיירי בשר. ולכן, אם הכניס

בביאור מידת הטהרה והנה באמת זהו המבחן שבו נבחנים ונבדלים עובדי ה' עצמם במדרגתם, כי מי שיודע לטהר לבו יותר, הוא המתקרב יותר והאהוב יותר

משנה ח: הַפֶּסַח שֶׁנִּתְעָרַב בַּזְּבָחִים, כֻּלָּן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה, וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה, וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ. נִתְעָרַב

וצריך האדם להזהר, כאשר הוא מתפרנס ממעשי ידיו, שלא ישים מבטחו בכוחו ובחכמתו, כי גם דברים אלו הם שלוחים מעם ה' יתברך, ואין לו לבטוח

והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו: ו. ללמדנו שראוי לעשות מלחמה בתחבולות, שעל ידם יגיע האדם אל המטרה הנדרשת, וכל שכן כאשר