יום שלישי
י"ט אלול התשפ"ו

בשעות האחרונות למדו ב -Tel Aviv-Yafo, Petah Tikva, Jerusalem, Rishon LeZion, Haifa, Be'er Sheva, Bnei Brak, , Holon, Rehovot, Bet Shemesh, Ashkelon, Lod, Ramat Gan, Ashdod, Modi'in-Maccabim-Re'ut, Netanya, Bat Yam, Hadera, Kefar Sava, Netivot, New York, Or Yehuda, Pardes Hanna-Karkur, Ra'anana, Ramla, Yavne, Eilat, Herzliya, Hod Hasharon, Kiryat Bialik, London, Nahariyya, Ness Ziona, Tayibe, (not set), Afula, Arcata, Atlanta, Bangkok, Bath, Be'er Ya'akov, Binyamina-Giv'at Ada, Boadilla del Monte, Bogota, Boulogne-Billancourt, Brighton, Bucharest, Calvisson, Ciudad Nezahualcoyotl, Copenhagen, Dimona, Epinay-sur-Seine, Fort Lauderdale, Freiburg im Breisgau, Hamden, Houston, Karmiel, Katzrin, Kiryat Malakhi, Kiryat Ono, Kyiv, Lakewood, Lawrence, Melbourne, Mexico City, Miami, Nakhon Ratchasima, Nazareth, Nof HaGalil, Pendleton, Phoenix, Podgorica, Qatsrin, Qiryat Shemona, Rome, Rosh Haayin, Safed, San Jose, Santiago, Tbilisi, Tirat Carmel, Vienna, Villahermosa, Voss Municipality, Yehud-Monosson

לימוד יומי - בתורה ובהלכה

דקות ביום. שנשארות לנצח.

הלימוד היום באתר

לעילוי נשמת הרבנית (ניסן)
מרת תפאחה נעמי יפית בת רחל ע"ה
נלב"ע בט"ו בטבת תשפ"ו
יום שלישי

י"ט אלול התשפ"ו

עשה תורתך קבע

לימוד יומי קצר וברור בכל מקצועות התורה - עם 'שתי הלכות ביום'

יום שלישי כ' בניסן – ה דחול המועד פסח

הלכות חול המועד (שו"ע ומשנ"ב, ושמירת שבת כהלכתה) א. אסור לכבס בחול המועד, בין ביד ובין במכונה, ואפילו על ידי נכרי. ב. מותר לכבס בגדי תינוקות, בין ביד ובין במכונה, ומותר לכבס כמה בגדים ביחד. וכן מותר לכבס בגדים של ילדים קטנים שדרכם להתלכלך הרבה, אך יכבס בשבילם רק לפי הצורך. ג. בגד שנוצר בו כתם בחול המועד, ואין לו בגד מתאים אחר, מותר לנקות את הכתם עם חומר ניקוי, אך אסור למסור את הבגד לניקוי כללי. ד. אם התלכלך הבגד בכתם כזה שאם לא יטפלו בו מיד – ישאר הכתם ולא תהיה אפשרות להסירו, מותר לשרותו במים בחול

קרא עוד »

עניני גמילות חסדים, פרק יב

התבאר לעיל גודל ענין מצות גמילות חסדים בממונו, וכיון שהיצר הרע מפריע לאדם מלקיים מצוה זו ע"י תירוצים שונים, ראוי לאדם להקל מעליו את הנסיון, ולכן יפריש מממונו סכום מסוים וקבוע שיהא מיועד למצוה זו של גמילות חסדים, להלוותו לנצרכים. ומוטב שילוה לאנשים רבים סכומים קטנים, מאשר שילוה לאדם אחד את כל הסכום, כיון שבכל הלואה והלואה מקיים האדם מצות עשה דאורייתא. ויש בכך תועלת נוספת, שהרי ע"י מעשים טובים שעושה האדם מרגיל את עצמו במידות הטובות, ולכן אם מלוה פעמים רבות אפילו סכומים קטנים, קונה בעצמו קנין טוב, ונפשו מתעלה ומתקדשת.  

קרא עוד »

שער הגאוה (ד)

הגאווה מביאה גם לידי תאווה, כי המתגאה – ליבו רחב, ומתאווה לכל דבר. ותאווה היא המידה הרעה שבכל המידות, כי יתאווה מחמת גאוותו להתלבש בבגדים

קרא עוד »

שער הגאוה (ד)

הגאווה מביאה גם לידי תאווה, כי המתגאה – ליבו רחב, ומתאווה לכל דבר. ותאווה היא המידה הרעה שבכל המידות, כי

ללימוד המלא ←

מסכת מגילה, פרק ד, שיעור 38

שנינו במשנה לגבי התרגום בציבור, 'ובנביא שלשה, וְאִם הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת, קורין אחד אחד'. ולשון 'שלש פרשיות' האמורה כאן אינה בדוקא, אלא היינו שלשה

ללימוד המלא ←

חלק ב, פרק ג

בהשגחה האישית י. עוד שורש אחר נמצא להנהגה בעניני העולם הזה, והוא, שהחכמה העליונה סידרה להרבות עוד ההצלה כמו שזכרנו, שנשמה אחת תבוא לעולם הזה

ללימוד המלא ←

שיעור מס' 12

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא בֵּית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה', כִּי

ללימוד המלא ←

מאמר שלישי, סז 3

המשך סז. החבר: מהדוגמאות שניתן להביא מהמשנה על השתלשלות המסורת של חכמי המשנה מהנביאים, הוא מה שאמרו "אמר נחום הלבלר, מקובל אני מפי רבי מיאשה,

ללימוד המלא ←

הלכות דם / צרירות דם

ח. אם צולה את הבשר, אין צריך לעשות חיתוכים במקום הצרירות (אבל מליחה נהוג לעשות קצת, כדרך שעושים בצליית בשר). לט. אם עשו חיתוך בצרירות

ללימוד המלא ←

דיני סוכה

דיני סוכה / זמן ומקום בנייתה יב. יש לבנות את הסוכה באופן שהדפנות יעמדו היטב, ולא יזוזו ברוח מצויה אפילו מעט, וצריך לחשב את חוזקם

ללימוד המלא ←

פרק ד

א) ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה, בארבעה מהן טעם העיכוב הוא כיון שזהו עון גדול, והעושה אחד מהן אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה

ללימוד המלא ←

(171) פרק ו, שינוי מקום

ג) הולכי דרכים ב. וכן אם התחיל לאכול במכונית, אף על פי שיוצא ממכוניתו וממשיך לאכול בחוץ, או שנכנס ויצא בבית שבדרך, אינו חוזר ומברך,

ללימוד המלא ←

הלכות ראש השנה (י)

הלכות ראש השנה / תקיעת שופר א. בראש השנה מותר לתקוע בשופר רק כדי לצאת ידי חובה, או כדי להוציא אחרים ידי חובה, אבל מלבד

ללימוד המלא ←

(171) פרק ו, שינוי מקום

ג) הולכי דרכים ב. וכן אם התחיל לאכול במכונית, אף על פי שיוצא ממכוניתו וממשיך לאכול בחוץ, או שנכנס ויצא בבית שבדרך, אינו חוזר ומברך,

קרא עוד »

הלכות ראש השנה (י)

הלכות ראש השנה / תקיעת שופר א. בראש השנה מותר לתקוע בשופר רק כדי לצאת ידי חובה, או כדי להוציא אחרים ידי חובה, אבל מלבד

קרא עוד »

דיני סוכה

דיני סוכה / זמן ומקום בנייתה יב. יש לבנות את הסוכה באופן שהדפנות יעמדו היטב, ולא יזוזו ברוח מצויה אפילו מעט, וצריך לחשב את חוזקם

קרא עוד »

פרק ד

א) ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה, בארבעה מהן טעם העיכוב הוא כיון שזהו עון גדול, והעושה אחד מהן אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה

קרא עוד »

הלל המבואר (ו) פרק קיח2

יז לֹֽא־אָמ֥וּת כִּֽי־אֶחְיֶ֑ה וַֽ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃ יח יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃ יט פִּתְחוּ־לִ֥י שַֽׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֗֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃ כ זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַֽיְיָ֑ צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃ כא אֽ֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֗֝י לִֽישׁוּעָֽה׃ כב אֶ֭בֶן מָֽאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָֽ֝יְתָ֗ה

ללימוד המלא ←

שער הבטחון, פרק ג

לכל אדם יש רצון לעסוק במלאכה או סחורה מסוימת, ולא באחרת, וכבר הטביע הא-ל בטבעו של כל אדם אהבה וחיבה לאותה עבודה המתאימה לו, וכמו

ללימוד המלא ←

12. חשיבות ושכר המצוה (יב)

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" ואמנם, חמור מאד החיוב של כבוד אב ואם, עד שלא

ללימוד המלא ←

שיעור 24, פרק ט, כג – פרק י, ג

(כג) וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַֽעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃ (כד) כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם וְהִפִּ֥ל פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם

ללימוד המלא ←

מגילת רות, פרק ד, טז-כב

טז וַתִּקַּ֨ח נָֽעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֨לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃ יז וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָֽעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִֽי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃ יח וְאֵ֨לֶּה֙

ללימוד המלא ←

פרק יא

בפרטי מידת הנקיות אולם השבועות, אף על פי שמן הסתם כל שאינו מן ההדיוטות נשמר מהוציא שם שמים מפיו לבטלה, כל שכן בשבועה, יש עוד

ללימוד המלא ←

מסכת ביכורים, פרק א, משנה ח

משנה ח: הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו, נִבְזְזוּ, נָמַקּוּ, נִגְנְבוּ, אָבְדוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ, מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וְהַשְּׁנִיִּים אֵינָם חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חֹמֶשׁ. נִטְמְאוּ בָעֲזָרָה, נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא:

ללימוד המלא ←

מסכת פסחים, פרק ה, משנה ח

משנה ח: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים מְדִיחִים אֶת הָעֲזָרָה שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כּוֹס הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבוֹת, זְרָקוֹ זְרִיקָה

ללימוד המלא ←

מסכת עבודה זרה, פרק ה, משנה ז

משנה ז: אֻמָּנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נָכְרִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ בִּשְׂכָרָן, מֻתָּרִים לוֹמַר לוֹ תֶּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ. וְאִם מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָן, אָסוּר. הַמּוֹכֵר

ללימוד המלא ←

מסכת גיטין, פרק ג, משנה ו

משנה ו: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה, עוֹשֶׂה בֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי

ללימוד המלא ←

מסכת פרה, פרק א, משנה ד

משנה ד: חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְעוֹלוֹתֵיהֶן, חַטַּאת הַיָּחִיד וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, כְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁלשִׁים וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם שְׁלשִׁים. וְאִם הִקְרִיבוּם בְּיוֹם שְׁמִינִי, כְּשֵׁרִים. נְדָרִים וּנְדָבוֹת,

ללימוד המלא ←

מסכת מנחות, פרק ב, משנה ב

משנה ב: שָׁחַט שְׁנֵי כְבָשִׂים לֶאֱכוֹל אַחַת מִן הַחַלּוֹת לְמָחָר, הִקְטִיר שְׁנֵי בְזִיכִין לֶאֱכוֹל אֶחָד מִן הַסְּדָרִים לְמָחָר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אוֹתָהּ הַחַלָּה וְאוֹתוֹ הַסֵּדֶר

ללימוד המלא ←

שיעור 43. ספר יהושע, פרק יח, יא-כח

יא וַיַּ֗עַל גּוֹרַ֛ל מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיֵּצֵא֙ גְּב֣וּל גּֽוֹרָלָ֔ם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ יב וַיְהִ֨י לָהֶ֧ם הַגְּב֛וּל לִפְאַ֥ת צָפ֖וֹנָה מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעָלָ֣ה הַגְּבוּל֩ אֶל־כֶּ֨תֶף

ללימוד המלא ←

189. ספר יחזקאל, פרק כג, ל-לב

ל עָשֹׂ֥ה אֵ֖לֶּה לָ֑ךְ בִּזְנוֹתֵךְ֙ אַֽחֲרֵ֣י גוֹיִ֔ם עַ֥ל אֲשֶׁר־נִטְמֵ֖את בְּגִלּֽוּלֵיהֶֽם׃ לא בְּדֶ֥רֶךְ אֲחוֹתֵ֖ךְ הָלָ֑כְתְּ וְנָֽתַתִּ֥י כוֹסָ֖הּ בְּיָדֵֽךְ׃ לב כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כּ֤וֹס אֲחוֹתֵךְ֙ תִּשְׁתִּ֔י

ללימוד המלא ←

שיעור 100, ספר דניאל, פרק יא, ז-ט

ז וְעָמַ֛ד מִנֵּ֥צֶר שָֽׁרָשֶׁ֖יהָ כַּנּ֑וֹ וְיָבֹ֣א אֶל־הַחַ֗יִל וְיָבֹא֙ בְּמָעוֹז֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְעָשָׂ֥ה בָהֶ֖ם וְהֶֽחֱזִֽיק׃ ח וְגַ֣ם אֱֽלֹהֵיהֶ֡ם עִם־נְסִֽכֵיהֶם֩ עִם־כְּלֵ֨י חֶמְדָּתָ֜ם כֶּ֧סֶף וְזָהָ֛ב בַּשְּׁבִ֖י יָבִ֣א מִצְרָ֑יִם

ללימוד המלא ←

382. מתן

אָדָם שֶׁהִרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ בְּמָמוֹן, מַה טוֹב שֶׁיַּרְבֶּה לָתֶת מַתָּנוֹת, וְלֹא רַק לַעֲנִיִּים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁלִּצְדָקָה תֵּחָשֵׁב לוֹ, אֶלָּא לְכָל אָדָם יִפְתָּח יָדוֹ כְפַעַם

ללימוד המלא ←

54. בריאת העולם (ד)

שם 'אלוקים' פירושו שהוא בעל הכוחות כולם, כמו שאמר בשולחן ערוך. אבל הכוכבים והמזלות נקראים 'אלהים אחרים', רצונו לומר, שכח שלהם אינו מעצמם, רק מה

ללימוד המלא ←

מסכת אבות – פרק ו

משנה א: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ – לשם קיום רצון ה', בהכירו שזה תכלית האדם ותכלית כל הבריאה, זוֹכֶה על ידי זה

ללימוד המלא ←

פרשה מבוארת – כי תבא

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם"

ללימוד המלא ←

(344) חלק שני, פרק ל

וּבְדֶרֶךָ כְּלָל עַל שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת מְצוּיוֹת הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה, וְאִלּוּ עַל עֲוֹנוֹת שֶׁל כֹּחַ הַדִּבּוּר אֵין מְצוּיוֹת הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה בָּהֶן, וַאֲפִלּוּ אִם אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְוַדֶּה: דִּבַּרְנוּ

ללימוד המלא ←

פרשות נצבים וילך (ב)

(א) רביעי וְהָיָה֩ כִֽי-יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל-הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל-לְבָבֶ֔ךָ בְּכָל-הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְיָ אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה: וְהָיָה֩ כִֽי-יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל-הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה

ללימוד המלא ←

ליקוטי חפץ חיים (ד)

שמירת הלשון / ש"ג פ"ה יתבונן האדם ויראה, כי גם בעניני העולם הזה, ככל שהדבר נדיר יותר אצל בני האדם, כך ערכו עולה יותר, וכגון

ללימוד המלא ←

פרק עב

(א) לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. (ב) יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט. (ג) יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה. (ד) יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי

ללימוד המלא ←

תפילת שחרית, אבינו מלכנו

אבינו מלכנו אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה את בקשתנו לְמַעַן זכות הֲרוּגִים עַל (-בשביל) כבוד שֵׁם קָדְשֶׁךָ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה את בקשתנו לְמַעַן זכות טְבוּחִים (-נשחטים) עַל

ללימוד המלא ←

תפילת מוסף (יב)

שִׁית (-שִׂים) את הֲמוֹן (-ריבוי) שִׁירַי נָא כעטרה עָלֶיךָ. וְרִנָּתִי שאני מרנן לפניך, תִקְרַב אֵלֶיךָ. תְּהִלָּתִי שאני מהללך תְּהִי (נָא) לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת. וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן –

ללימוד המלא ←

תפילת שחרית, אבינו מלכנו

אבינו מלכנו אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה את בקשתנו לְמַעַן זכות הֲרוּגִים עַל (-בשביל) כבוד שֵׁם קָדְשֶׁךָ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה את בקשתנו לְמַעַן זכות טְבוּחִים (-נשחטים) עַל

קרא עוד »

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?