מִכְּלָל אַהֲבַת אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ הוּא, שֶׁתִּתְפַּלֵּל עָלָיו לִפְנֵי ה', כִּי תְּפִילַת הָאִשָּׁה, מִתּוֹךְ שֶׁלִּבָּהּ רַךְ וְדִמְעָתָהּ מְצוּיָה, אִם צוֹעֶקֶת הִיא אֶל ה' מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבָּהּ – בְּוַדַּאי תְּפִלָּתָהּ תַּעֲשֶׂה פֵּרוֹת. וְכֵן צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל בָּנֶיהָ, כִּי בִּשְׁלוֹם בַּעְלָהּ וּבָנֶיהָ יִהְיֶה לָהּ שָׁלוֹם, וּמִי יָחוּס עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִמֶּנָּה.
27. אהבת איש ואשתו (ו)
"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם,
שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא"
(מתוך הקדמת המחבר)
