39. פרק ו: איסור סחורה בפירות שביעית
אמנם, אדם שאסף מעט פירות לצורך ביתו, באופן המותר, ונשארו לו פירות מיותרים, רשאי למוכרם שלא כדרך מכירה [והיינו שלא במשקל או במספר, אלא באומד הדעת. וכן אסור למוכרם בשוק וכדומה], והכסף שמתקבל תמורתם קדוש אף הוא בקדושת שביעית, ויקנה בהם פירות ויאכלם בקדושת שביעית, והפירות שנמכרו נשארים גם הם קדושים.
מותר לתת פירות שביעית במתנה ליהודי.
"וּמָה רָאוּ לוֹמַר [בִּרְכַּת] גְּאוּלָה בַּשְּׁבִיעִית [מִבִּרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה]?
אָמַר רָבָא, מִתּוֹךְ שֶׁעֲתִידִין לִיגָאֵל בַּשְּׁבִיעִית, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בַּשְּׁבִיעִית".
(מגילה יז)
אָמַר רָבָא, מִתּוֹךְ שֶׁעֲתִידִין לִיגָאֵל בַּשְּׁבִיעִית, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בַּשְּׁבִיעִית".
(מגילה יז)
