167. הקפדה (ג)

וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְפִּיד וְלַחְשׁוֹשׁ עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְדִבְרֵי חֲסִידוּת, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְלִבְרֹחַ מִן הָעֲבֵרָה, וּמִלַּעֲבֹר עַל דִּקְדּוּקֵי מִצְווֹת וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים, כִּי גָּדוֹל כְּבוֹד ה', וּגְדֹלָה חוֹבָתֵנוּ עַד אֵין חֵקֶר לַעֲבוֹד בְּכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל לְבָבֵנוּ לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, וְשֶׁלֹּא לִגְרֹם שׁוּם צַעַר וָכַעַס וּפְגָם לְמַעְלָה חָלִילָה וְחָס. אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה', יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְלֹא יְהֵא נִרְדַּם, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.